Quotation_auto על במדבר 14:33

קח את המטה והקהל את העדה. מכאן שהקב"ה חס על ממונם של ישראל, ויקהילו משה ואהרן מלמד שכל אחד ואחד רואה את עצמו יושב על פני הסלע, וכן הוא אומר ואת כל העדה הקהל, וכן כשעברו ישראל את הירדן נכנסו כל ישראל בין בדי הארון שנאמר ויאמר יהושע אל בני ישראל גושו הנה ושמעו את דברי ה' אלקיכם, (וכן) [אף כאן] כל ישראל עומדין ורואים נסים שבסלע. התחילו לומר יודע משה חק הסלע אם הוא מבקש יוציא לנו מים מזו ונמצא משה עומד בספק אם שומע להם מבטל דברי המקום, והקב"ה לוכד חכמים בערמה לפי שהיה משה משמר עצמו כל אותן ארבעים שנה שלא להקפיד כנגדן שהיה מתירא מן השבועה שנשבע הקב"ה אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה, אמרו לו והרי סלע כשם שאתה רוצה להוציא מסלע אחר תוציא מזו, צווח עליהם שמעו נא המורים, [המורים] סרבנים, ויש אומרים שוטים שכן בכרכי הים קורין לשוטה מורה [ויש אומרים המורים] מלמדים את מלמדיהם, המורים חצים שנאמר וימצאוהו המורים אנשים בקשת. וירם משה את ידו ויך את הסלע הכה פעם אחת התחיל הסלע נוטף מים מועטים שנאמר הן הכה צור ויזובו מים כזב שהוא נוטף טיפין, א"ל בן עמרם המים הללו ליונקי שדים או לגמולי חלב, מיד הקפיד כנגדן והכהו פעמים שנאמר ויך את הסלע במטהו פעמים ושטפו כל מה שהיה (מרננין) [נתון] כנגדן שנאמר ונחלים ישטופו. ואף על פי כן לא עשה משה אלא מסלע שא"ל הקב"ה, ומנין (שאמר) [שאף] אותו סלע שאמרו ישראל עליו וכל סלע וצרור שהיה באותו מקום היו מוצאים מים שנאמר יבקע צורים במדבר. וכבר היה בידם שלש ששתקו ולא אמרו שירה. למה נתפש אהרן שנאמר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי משל לבעל חוב שבא ליטול גרנו של לוה. ונטל שלו ושל שכנו, אמר ליה הלוה אני חייב שכני עני מה חטא, אף כאן אמר משה רבש"ע אני הקפדתי אהרן מה חטא, לפיכך הכתוב מקלסו שנאמר וללוי אמר תמיך ואוריך וגו'. יען לא האמנתם בי וכי לא אמר משה דבר קשה מזה שאמר הצאן ובקר ישחט וגו' והיא גדולה מזו מפני מה לא גזר עליו שם מיתה, משל למלך שהיה לו אוהב והיה מגיס בינו לבין המלך בדברים קשים ולא הקפיד עליו, לימים עמד האוהב והגיס לפני הלגיונות גזר עליו מיתה, אף כאן אמר הקב"ה למשה מה שעשית ביני לבינך מחול לך עכשיו כנגד הרבים אי אפשר שנאמר להקדישני לעיני בני ישראל. אמרו לו למשה לא אמרת שיש לנו אלוה בכל מקום שנאמר הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים, אמרו יודעין אנו שהיית רועה במדבר ארבעים שנה ואתה מכיר מקום המים ונדחקת להכות את הסלע, א"ל הקב"ה הקפדת כנגדן ואמרת שמעו נא המורים ויצאו מים בזעף שנאמר ויצאו מים רבים מיד נשטפו קהל רב שהיו מרננים לפני הקב"ה שנאמר יבקע צורים במדבר וכתיב ביום הזה נבקעו וגו' מה זכר האמור בדור המבול נשטפו אף כאן. אי אתה וכו' מה עשה הסלע לבני שנאמר ויניקהו דבש מסלע ואחר טובתו הכית אותו אין את כשר לעמוד על בני כבר מניתי אחר תחתיך קל לך את יהושע בן נון. אמר רבי סימון ונתן מימיו מפני שדרכו של סלע להוציא אש שנאמר ותעל האש מן הצור, ודרכו להוציא דבש שנאמר ויניקהו דבש מסלע, ודרכו להוציא שמן שנאמר ושמן מחלמיש צור, ואין דרכו להוציא מים, אלא תן דעתך עכשיו שלא תוציא אלא מים שנאמר ונתן מימיו אם יהיה ביד אדם אינו יכול לערב משקים אלו באלו למה שהן מבאישין, ואפילו יכול לערב שמא מערב מים באש בכלי אחד לא המים מכבין האש ראה נסים שעשה הקב"ה כנס לתוך הסלע שמן ודבש ומים ואש, ואם תמה אתה על הדבר הרי הוא אומר ויהי ברד ואש מתלקחת ומדה טובה מרובה ממדת פורענות:

ה' אלהים אתה החלות. מה ראה להזכיר שתי פעמים מדת הדין ומדת רחמים, משל למלך שהיה יושב בבית דירתו מסביר פנים ובות לכל בני פלטין, כיון שנכנס איפרכוס שלו התחיל מזדעף גזר ואמר עשו בימה פרסו וילון שאני יושב בדין, אמר ליה איפרכוס שלו מרי המלך לכל בני הפלטין עשית פנים יפות וכיון שנכנסתי פרסת עלי בימה עלילה אתה מבקש לי, כך אמר משה לפני הקב"ה לאבות דברת במדת רחמים שנאמר ויאמר ה' אל אברם אני ה' אשר הוצאתיך, וכן עם יצחק וירא אליו ה', וכן עם יעקב והנה ה' נצב עליו, ועלי נגלתה מתחלה במדת הדין אני ה' אלהי אברהם אביך אותה שעה יראתי והטמנתי שנאמר ויסתר משה פניו. להראות את עבדך את גדלך מלאכיך קיימים לעולם אע"פ שהן משבחין אותך לא ראו ולא ידעו מקומך שנאמר וקרא זה אל זה ואמר וגו' ואני דברתי עמך פנים אל פנים וראיתי תמונתך שנאמר פה אל פה אדבר בו וגו', ולא עוד אלא שנכנסתי למקום שאין רשות למלאכי השרת ליכנס שנאמר ומשה נגש אל הערפל וגו'. וכן שלמה אמר ה' אמר לשכון בערפל, וכה"א ויהי שם עם ה' ואתה גוזר עלי מיתה. אמר לו הקב"ה מה אעשה לך חתכתי ימיך מימי בראשית שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם בשדם וגו'. אמר לפניו רבש"ע אתה אמרת לא יומתו אבות על בנים והרי לא טעמתי חטא מימי למה אני מת אמר לו אתה כנסת ישראל כבר צל הסלע ואמרו לך לא אמרת (ז) שיש לנו אלוה בכל מקום שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים, הקפדת כנגדן ואמרת שמעו נא המורים ואמרו יודעים אנו שהיית רועה במדבר ארבעים שנה ואתה מכיר מקום המי, ונחזקת להכו הסלע ויצאו המים בזעף שנאמ יבקע צורים במדבר וכתיב ביום הזה נבקעו וגו' מה רבה האמור בדור המבול נשטפו אף כאן נשטפו אין את זכור מה עשה הסלע לבני וינקהו דבש מסלע ואחר טובתו הכית אותו אין את כשר לעמוד על בני כבר מניתי אחר תחתיך קח לך את יהושע בן נון. ה' אלהים א"ל משה בבקשה ממך תקדים לי מדת רחמים למדת הדין שאין רחמים בדין. ומה אם משה הצדיק אחר כל המשים שסגל נתחנן ונתחבט לבא לארץ שאר כל הבריות עאכ"ו. אתה החלות משל למלך שראה אשה אחת בקש לישא אותה שלח ותבעה ז' פעמים ולא היתה רוצה בהרבה בקשות נתרצית לו נשאה לאחר ימים כעס עליה המלך ובקש לגרשה. אמר לו אני לא בקשתי להנשא לך אתה הוא שתבעת תחלה בי, כך שבעה ימים היה הקב"ה מפתה את משה בסנה שילך בשליחותו שנאמר לך ואשלחך אמר לו לא איש דברם אנכי וגו' פיסו והלך בשליחותו עשה כל הסים וקרע להם את הים והויד להם את המן והגיז להם את השלו והעלה להם את הבאר ונהגן ארבעים שנה בא ליכנס לארץ אמר לו לכן לא תביאו. ד"א אתה החלות לא תעשה שבועתך חולין לא כך אמרת והבאתי אתכם אל הארץ ודברך אמת כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו'. דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם וכו' (כדלעיל). אמר רבי אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו ואעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר עלה ראש הפסגה: