Quotation_auto על במדבר 15:16

וכי יגור אתך גר. כולל בתפלה גרים עם הצדיקים דכתיב מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וגו' וסמיך ליה וכי יגור אתך גר. אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גר צריך שלשה משפט כתיב ביה משפט אחד יהיה לכם ולגר, תנו רבנן מי שבא ואמר גר אני כיול נקבלנו תלמוד לומר וכייגור אתך גר אתך במוחזק לך. בא הוא ועדיו עמו מנין תלמוד לומר וכי יגור אתך גר בארצכם. אין לי אלא בארץ בחוצה לארץ מנין, תלמוד לומר אתך בכל מקום שאתך, אם כן מה תלמוד לומר בארצכם, בארץ צריך להביא ראיה בחוצה לארץ אין צריך להביא ראיה. בא הוא ועדיו עמו קרא למה לי דאמרי שמענו שנתגייר בבית דינו של פלוני, מהו דתימא לא ליהמנייהו קמ"ל. בחוץ לארץ מנין תלמוד לומר אתך [בכל מקום שאתך], הא אפיקתיה, חד מאתך וחד מעמך. וחכי אם בין בארץ בין בח"ל צריך להביא ראיה, ואלא הכתיב בארץ, ההוא דאפילו בארץ מקבלינן גרים סד"א משום טיבותא דארץ ישראל קא מגיירי והשתא נמי דליכא טיבותא איכא לקט שכחה ופאה ומעשר (שני) [עני], קמ"ל. רבי אומר ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה ובטבילה והרצאת דמים אף הם לא יכנסו לברית אלא במילה ובטבילה והרצאת דמים. בשלמא מילה דכתיב כי מולים היו וגו' אי נמי מהכא ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך. הרצאת דמים נמי כתיב וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות. אלא טבילה מנלן, דכתיב ויקח משהחצי הדם ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה. אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים. אמר רב אחא בר יעקב וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם כתיב. לא תונו אותו לא תאמר לו אמש היית עובד עבודה זרה ועכשיו נכנסת תחת כנפי שמים:

ויהי המקריב ביום הראשון. זה אברהם שהודיע כחו של אלקים לכל באי עולם. קרבנו קערת כסף בזכות שרה שלא היה לה אלא בן אחד וקרב על גבי המזבח. שלשים ומאה משקלה בזכות יהוידע הכהן שחדש את הקרבנות שבטלו בימי עתליה ומת בן שלשים ומאה. מזרק אחד כסף שבעים שקל זה סנהדרי ישראל שנאמר אספה לי שבעים איש ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד. שניהם מלאים זה משה ואהרן שנאמר הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, וכן הוא אומר כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'. כף אחת זו תורה שנאמר תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם. עשרה זהב בזכות עשרת הדברות שנארמ הנחמדים מזהב. מלאה קטרת בזכות ישראל שנאמר מי זאת עולה מן המדבר וגו' מקוטרת. פר אחד בזכות אברהם שנאמר ואל הבקר רץ אברהם. איל אחד בזכותיצחק שנאמר וילך אברהם ויקח את האיל, כבש אחד זה יצחק שנאמר השה לעולה בני. שעיר עזים בזכות יעקב דכתיב ואת עורות גדיי העזים. ולזבח השלמים בקר שנים בזכות נדב ואביהוא שכפרו על ישראל. אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה בזכות שנים עשר שבטים ושלשה אבות: