Quotation_auto על במדבר 15:18

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל. בני ישראל חייבין בחלה [ואין נכרים חייבין בחלה]. או בני ישראל [למעט הגרים, אמרת דבר אל בני ישראל] לרבות את הגרים. ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים. ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר גדולים על הקטנים להנהיגם במצות. בבואכם אל הארץ קבל עליך עד שלא תבא אל הארץ שכשתבוא אל הארץ להפריש חלה שבזכות שתקבל עליך אתה בא אל הארץ. יכול כיון שבאו יהו חייבין להפריש בחלה בחוצה לארץ, אמרת לא אמרתי אלא אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין להפריש חלה ולא בחוצה לארץ. תניא אלו נאמר וכי תבואו הייתי אומר משעה שנכנסו לה ב' או שלשה מרגלים, ת"ל בבואכם בביאת כלכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם וכי אסקינהו עזרא לאו כולהו סלוק. ואפילו למ"ד תרומה בזמן דאורייתא חלה דרבנן. רבי ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שכל ביאות שבתורה הוא אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך וכאן הוא אומר בבואכם אל הארץ, ללמדך שכיון שנכנסו ישראל לארץ מיד נתחייבו ישראל בחלה. אשר אני מביא אתכם שמה, מכאן אמרו פירות חוצה לארץ [שנכנסו לארץ] חייבין בחלה. יצאו מכאן לשם רבי אליעזר מחייב ורבי עקיבא פוטר. ר' יהודה אומר פירות חוצה לארץ [שנכנסו לארץ] רבי אליעזר פוטר שנאמר והיה באכלכם מלחם הארץ להוציא את של חוצה לארץ, ורבי עקיבא מחייב שנאמר שמה שם אתה חייב חוץ לשם אתה פטור:

וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל. בני ישראל חייבין בחלה [ואין נכרים חייבין בחלה]. או בני ישראל [למעט הגרים, אמרת דבר אל בני ישראל] לרבות את הגרים. ואמרת אליהם ריבה נשים ועבדים. ובצד השני אתה אומר בני ישראל להזהיר גדולים על הקטנים להנהיגם במצות. בבואכם אל הארץ קבל עליך עד שלא תבא אל הארץ שכשתבוא אל הארץ להפריש חלה שבזכות שתקבל עליך אתה בא אל הארץ. יכול כיון שבאו יהו חייבין להפריש בחלה בחוצה לארץ, אמרת לא אמרתי אלא אשר אני מביא אתכם שמה, שמה אתם חייבין להפריש חלה ולא בחוצה לארץ. תניא אלו נאמר וכי תבואו הייתי אומר משעה שנכנסו לה ב' או שלשה מרגלים, ת"ל בבואכם בביאת כלכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם וכי אסקינהו עזרא לאו כולהו סלוק. ואפילו למ"ד תרומה בזמן דאורייתא חלה דרבנן. רבי ישמעאל אומר שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שכל ביאות שבתורה הוא אומר והיה כי תבואו אל הארץ והיה כי יביאך וכאן הוא אומר בבואכם אל הארץ, ללמדך שכיון שנכנסו ישראל לארץ מיד נתחייבו ישראל בחלה. אשר אני מביא אתכם שמה, מכאן אמרו פירות חוצה לארץ [שנכנסו לארץ] חייבין בחלה. יצאו מכאן לשם רבי אליעזר מחייב ורבי עקיבא פוטר. ר' יהודה אומר פירות חוצה לארץ [שנכנסו לארץ] רבי אליעזר פוטר שנאמר והיה באכלכם מלחם הארץ להוציא את של חוצה לארץ, ורבי עקיבא מחייב שנאמר שמה שם אתה חייב חוץ לשם אתה פטור:

כי אתם עוברים את הירדן. למה נאמר פרשה זו. לפי שהוא אומר אז יבדיגל משה שלש ערים אין לי אלא שהפריש משה בעבר הירדן, מנין שצוה משה את יהושע להפריש ערי מקלט, ת"ל והקריתם לכם ערים. אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכניסתן לארץ מיד, תלמוד לומר כי יכרית ה' אלקיך את הגוים וגו', אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר. והקריתם אין הקריה אלא הזמנה. ערים שומע אני [אף] כרכים, ת"ל ערי. אי ערי שומע אני אפילו כפרים, ת"ל ערים, הא כיצד מגיד שלא היו שם אלא שוקים ובית המחיה. שש ערי מקלט מגיד (שהם) [שאין] קולטות ערי מקלט שבעבר הירדן [עד שיבדלו אותן] שבארץ כנען. ערי מקלט אל יעשו גנות ופרדסים. ערי מקלט אל יעשו חניות ופונדקין. ערי מקלט אל יעשו בתי צורה. תהיינה לחוס עליהן. תהיינה תן ממונך עליהן. תהיינה שלא יעשו עיר הנדחת. תהיינה שש שאם נטלה אחת מהן ימנו אחרת תחתיה. אם חרבו יבנו אותן. אינן צריכין אלא אחת או שתים, אמרת לאמר. ואמרת אליהם בבואכם אל הארץ קבל עליך עד שלא תבא אל הארץ שמשתבוא למנות ערי מקלט, ובזכות שתקבל עליך תבא אל הארץ, יכול כיון שבאו לארץ יהו חייבין למנות ערי מקלט שבחוצה לארץ, אמרת לא אמרתי אלא אשר אני נותן לכם כאשר ניתן לכם אתם חייבים למנות ערי מקלט ולא בחוצה לארץ: