Quotation_auto על במדבר 16:14

והנה כל זה דבר משה כנגד קרח ועדתו הם הנקהלים אליו משבט לוי. ולכן אחר שראה שלא קבלו דברי משה וראה שהיו אבודים. חזר לדבר אליהם דברים רכים ועשה ראש מקרח. וזהו ויאמר משה אל קרח. ועשה כת בפני עצמו לבני לוי כדי לכבדם. וזהו שמעו נא בני לוי. ולפי שהם הרבים התחיל מהם ואמר המעט מכם וגו'. ונתן לכם זאת השררה על עדת ישראל. וכנגד קרח אמר ויקרב אותך. לפי שאולי הוא היה יותר קרוב מהם. והיה נושא משא בכתף עם בני קהת. ולא די לכם זה אלא שאתם מבקשים כהונה. לכן איני מתרעם מהאחרים שהם בני ראובן. אחר שלהם היתה ראויה העבודה בבכורות. אבל אתה וכל עדתך הלוים הם הנועדים על ה' והקמים כנגדו. אחר שאתם קרובים אל ה' ולא אחר. ולפי שלא היו שם דתן ואבירם שלח בעבורם לומר להם דברים טובים דברים ניחומים. שקרח היה המפתה אותם ואין עליהם עון אשר חטא. ולא רצו לעלות. ולא די זה אלא שאמרו כנגדו דברים רעים כבעלי מחלוקת ובעלי שררה וגאוה. ולפי שמשה אמר לבני לוי המעט כי הבדיל אלהי ישראל אתכם. אמרו הם המעט כנגד המעט. וכפרו בה' המוציא אותם מארץ מצרים. ואמרו שמשה היה המעלה. ותבעו שררה בפיהם וחזרו הדבר כנגד משה ואמרו כי תשתרר עלינו. וזהו שאמר יעקב יתר שאת ויתר עז. כי בכח היו רוצים ליטול השררה. ואמרו אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו. לומר כי השררה ראויה היתה להם אם הביאו אותם אל ארץ זבת חלב ודבש. אבל לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו. ואף אם לא הבאת אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש. אם נתת לנו ארץ אחרת שלמעט היו בה שדות וכרמים כמו שיש בכל הארצות. היינו עולים ועושים מאמרך. אבל לא עשית עמנו דבר מכל זה. ואתה שולח בעבורנו להשתרר עלינו כשר ששולח בעד עבדיו. העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה. כלומר לא תחשוב שבעבור שתפתה וגם תוכל כנגד האנשים שהם משבט לוי. שדברת אליהם דברי פתוים וחלקלקות ואמרת להם המעט כי הבדיל אלהי ישראל אתכם. ובזה תנקר עיניהם וסכת עליהם. עם כל זה. אנחנו לא נעלה כי אין אנו מתפתים וקלים להתפעל כהם. וכל זה אמרו לפי שחשבו כי לפי שהיו מבני שבטו שיודו לדבריו. ויחר למשה מאד. כי לא די שלא רצו לעלות אלא שדברו כנגדו. ועשו אותו כמו מסית ומדיח. על זה חרה לו ואמר אל תפן אל מנחתם. כמו שהם פנו אלי עורף ולא פנים. והשררה שאומרים שאני נוטל הוא שקר. כי לא חמור אחד מהם נשאתי. ואע"פ שלא עשיתי להם טובות. לא הרעותי את אחד מהם. ולפי שראה שאין באלו ממש. חזר לקרח לפרש לו הדיבור שלמעלה שסתם להם בענין המחתות. ופי' להם מיהם הלוקחים המחתות ועשה מהם ב' חלוקות. אתה וכל עדתך הלוים. אתה והם הם בני ראובן ואהרן עמהם. וכ"ז כדי לקרר דעתם שלא יחשבו שאהרן לא יכנס לנסיון הזה. וכשראו זה מיד נתרצו ויקחו איש מחתתו וגו'. ולפי שקרח היה מפתה כל העדה אחר עצתו. אמר שנראה כבוד ה':

והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני וגו' בארץ חמשת עממים (קמז) שהן שבעה במקום אחר הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בארץ חמשת העממין. הרי אתה דן נאמר כאן ביאה (קמח) ונאמר להלן ביאה. מה ביאה האמורה להלן בארץ חמשת העממין שהן שבעה במקום אחר. אף ביאה האמורה כאן בארץ חמשת העממין שהן שבעה במקום אחר. ר' יוסי הגלילי אומר אשר נשבע לאבותיך למה נאמר לפי שהוא אומר ולקחת מראשית כל פרי האדמה שומע אני כל הארצות במשמע. הרי אתה דן נאמר כאן שבועה ונאמר להלן שבועה מה שבועות האמורות להלן בארץ חמשה עממין שהן שבע במקום אחר. אף כאן בארץ חמשת עממין שהן שבעה במקום אחר. ר' יאשיה אומר נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש ונאמר להלן ארץ זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמור להלן בארץ חמשת עממין שהן שבעה במקום אחר אף וכו'. אשר נשבע לאבותיך היכן נשבע באברהם הוא אומר ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר וגו'. ביצחק מהו אומר גור בארץ הזאת וגו'. ביעקב מהו אומר הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה. ועבדת את העבודה הזאת בחודש הזה כעבודה שעבדת במצרים כן עשה לדורות דברי רבי יונתן. שבעת ימים תאכל מצות (כתוב ברמז ר').וביום השביעי חג לה' כתוב בפסח וחגותם אותו כל זמן שיש חגיגה יש מצה (קמט) אם אין חגיגה אין מצה תלמוד לומר מצות יאכל. את שבעת הימים למה נאמר לפי שלא למדנו על החמץ שהוא אסור משש שעות ולמעלה מנין שהוא אסור משש שעות ולמעלה תלמוד לומר מצות יאכל את שבעת הימים מכאן היה ר' יהודה בן בתירה אומר בשלשה פרקים בודקין את החמץ. אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית ובשעת הבעור. לא יראה לך שאור (כתוב ברמז ר"ב):