Quotation_auto על במדבר 18:13
ילקוט שמעוני על התורה
כל זכר יאכל אותו. כרת הקב"ה ברית על קדש קדשים שלא יהו נאכלין אלא לזכרי כהונה. קדש יהיה לך מה ת"ל, שיכול אין לי אלא דבר שראוי לאכילה שינהוג בקדש, שאין ראוי לאכילה מנין, תלמוד לומר קודש יהיה לך מכל מקום. וזה לך תרומת מתנם מגיד הכתוב שכשם שכלל הכתוב את קדשי קדשים (לגוזרן) [לגזור דין] ולכרות להם ברית כך כלל את קדשים קלים (לגוזרן) [לגזור דין] ולכרות להן ברית. לכל תנופות בני ישראל להביא את הדבר שטעון תנופה. לך נתתים ולבניך ולבנותיך אתך לחק עולם שינהוג הדבר לדורות. כל טהור בביתך יאכל אותו כרת הקב"ה ברית עם אהרן על קדשים קלים שלא יהיו נאכלין אלא לטהורין. לכל תנופות בני ישראל [לך נתתים ולבניך ולבנותיך], בניך פרט לבני חללה [בנותיך פרט לבנות חללה], והלא דין הוא הואיל ומכשיר ופוסל בבנים ומכשיר ופוסל בבנות אם פסל בבני חללה בבנים דין הוא שנפסול בני חללה בבנות. או ק"ו מחמיר הוא בבנים מה שאינו מחמיר בבנות שהבנים גוררין אחריהם לאכול בתרומה ואין הבנות גוררות אחריהן לאכול בתרומה אם פסל בני חללה בבנים אין דין שנפסול בני חללה בבנות. או מחמיר הוא בבנות מה שאינו מחמיר בבנים שהבנות נגררות לאכול בתרומה אם פסל בני חללה בבנים אין דין שנפסל בני חללה בבנות, תלמוד לומר בניך פרט לבני חללה, הואיל ויש בבנים מה שאין בבנות ויש בבנות מה שאין בבנים אל ידונו זה מזה. כל טהור בביתך פרט לבת ישראל עד שלא זכה במעשה ידיה, ומנין אתה מרבה משזכה במעשה ידיה, אמרת כל טהור בביתך יאכל אותו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה. ושני מינין דעלמא מנלן, הני דרבנן נינהו וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון מה דאורייתא שני מינין אין מתעשרין מזה על זה אף דרבנן ב' מינים אין מתעשרין מזה על זה, א"ל רבי (אבא) [רבא] בר חנן (לרבי אמי) [לאביי] גבי מעשר בהמה דלא כתיב וכל מעשר בקר וצאן וכו' (כתוב ברמז תר"פ). אמר אביי כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני דאי סלקא דעתך לא מהני אמאי לקי. ורבא אמר לא מהני מידי והאי דלקי משום דעבר אמימרא דרחמנא, והרי תורם ממין על שאינו מינו דרחמנא אמר כל חלב יצהר תן חלב לזה וחלב לזה ותנן אם תרם אין תרומתו תרומה. אמר לך אביי שאני התם דכתיב [ראשיתם] ראשית לזה וראשית לזה. ולרבא אי לאו דכתב ראשיתם הוה אמינא תירוש ויצהר דכתיב בהן חלב [הוא דאין] תורמין, הא תירוש ודגן [דגן ודגן] דחד חלב כתוב בהן כי תרם מהאי אהאי לא לקי, כתב רחמנא ראשית תן ראשית לזה וראשית לזה. בכורי כל אשר ארצם (כתוב ברמז תנ"ג). בכורים אע"ג דכתיב ארצך דידך אין דשותפות לא כתב רחמנא בכורי כל אשר בארצם, אלא ארצך למה לי, (לכדרב יהודה) למעוטי חוצה לארץ. [בכורי כל אשר בארצם] בא הכתוב ולמד על הבכורים שתהא קדושה חלה עליהם במחובר לקרקע, שהיה בדין הואיל וקדושה חלה על התרומה וקדושה חלה על הבכורים אם למדת על הת רומה שאין קדושה חלה עליה במחובר לקרקע אף הבכורים לא תהא קדושה חלה עליהן במחובר לקרקע, תלמוד לומר בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו לה' לך יהיה בא הכתוב ולמד על הבכורים שיהו נתנין לכהונה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
בכורי כל אשר בארצם. על בכורי בני ישראל נכרת ברית ולא נכרת על הנכרים ועל התושבים. ומנין אתה מרבה בכורי גרים, תלמוד לומר בכורי כל. כל טהור בביתך יאכלנו למה נאמר והלא כבר נאמר כל טהור בביתך יאכל אותו ומה ת"ל כל טהור בביתך יאכלנו, להביא את בת ישראל המאורסת לכהן שהתא אוכלת בתרומה. או אינו מדבר אלא בנשואה, כשהוא אומר כל טהור בביתך יאכל אותו הרי נשואה אמורה ומה תלמוד לומר כל טהור בביתך יאכלנו להביא את בת ישראל המאורסת לכהן שתהא אוכלת בתרומה. משמע מביא את ארוסה ומביא את התושב ושכיר ומה אני מקיים תושב ושכיר לא יאכל (קדש) [בו] תושב ושכיר שאינו ברשותך אבל תושב ושכיר שהוא ברשותך אוכל בו. או משמע מוציא את התושב ושכיר ומביא את ארוסה ומה אני מקיים כל טהור בביתך יאכל (בו) [אותו] חוץ מתושב ושכיר, או אף תושב ושכיר, תלמוד לומר במקום אחר תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש בין ברשותך בין שלא ברשותך. וכבר שלח ר' יוחנן בן בג בג אצל רבי יהודה בנציבין אמר ליה שמעתי עליך שהיית אומר על בת ישראל המאורסת לכהן שהיא אוכלת בתרומה שלח לו מוחזק אני בך שאתה בקי בחדרי תורה ולדון ק"ו אי אתה יודע ומה שפחה כנענית שאין ביאתה קונה אותה [לאכול בתרומה] כסף קונה אותה לאכול בתרומה, בת ישראל שביאתה קונה אותה [לאכול בתרומה] אינו דין שיהא כסף קונה אותה לאכול בתרומה, אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים אין בת ישראל אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה, נכנסה לחופה אע"פ שלא נבעלה אוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה. כל חרם בישראל לך יהיה, אין לי אלא חרמי ישראל חרמי נכרים ונשים ועבדים מנין, תלמוד לומר כל חרם בישראל לך יהיה. רבי יוסי אומר סתם חרמים לכהנים שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. או אפילו פרש לשם, תלמוד לומר אך כל חרם אך חלק. רבי יהודה בן בתירא אומר סתם חרמים לבדק הבית שנאמר כל חרם קדש קדשים הוא לה'. או אפילו פרש לכהן, תלמוד לומר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו. רבי יהודה בן בבא אומר סתם חרמים לכהנים שנאמר כשדה החרם לכהן וגו', או אפילו פרש לשם, תלמוד לומר כל חרם קדש קדשים הוא לה'. רבי שמעון אומר סתם חרמים לשמים שנאמר כל חרם קדש קדשים הוא לה'. או אפילו פירש לכהן, תלמוד לומר כל חרם בישראל לך יהיה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy