Quotation_auto על במדבר 19:5

ובמדרש השכם אמרו. כי בכאן רמוזים ארבעה מלכיות. פרה אדומה זו מלכות בבל. דכתיב אנת הוא רישא דדהבא. תמימה זו מלכות מדי. שהיו תמימים ועשו טובה לישראל בזמן מרדכי ואסתר. וכן אמר כורש מלך פרס מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל. אשר אין בה מום זו מלכות יון. כי אליכסנדרוס מקדון עשה טובה עם ישראל בשביל שמעון הצדיק. כמוזכר במסכת יומא שאמר דמותו של זה אני רואה במלחמה ונוצח. אשר לא עלה עליה עול. זו מלכות אדום. כי מעולם לא עלה עליה עול המקום ועשתה רעות גדולות לישראל. והוא פרא למוד מדבר ועתיד הקב"ה להורידו מגדולתו. כדכתיב אם תגביה כנשר וגו'. ונתתם אותה אל אלעזר הכהן. דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא וגו'. ושחט אותה לפניו כדכתיב זבח לה' בבצרה וגו'. ושרף את הפרה לעיניו כדכתיב חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא. את עורה ואת בשרה ואת פרשה. שרים ואלופים דוכוס דוכסוסתוס. כדכתיב שמה אדום מלכיה. וסמך לכאן מיתת מרים. לומר כשם שפרה אדומה מכפרת כך מיתת מרים מכפרת. וכפל ותמת שם ותקבר שם. להורות שמתה על פי ה'. אעפ"י שלא נאמר בה על פי ה'. לפי שאינו דרך כבוד של מעלה. כתיב הכא ותמת שם וכתיב התם ויהי שם עם ה'. מה להלן שם ה' אף כאן שם ה':

ויקחו אליך. א"מ הקב"ה משה לך אני מגלה טעמיה אבל לאחרים חוקה. כתיב והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון, הדברים שמכוסים מכל בעולם הזה עתידין הן להיות צפים לכם כהדין בולוס. הדא הוא דכתיב והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים. אלה הדברים אעשה אין כתיב כאן אלא עשיתים כבר עשיתים גליתים לרבי עקיבא וחבריו. אמר רבי אחא דברים שלא נגלו לו למשה נגלו לרבי עקיבא שנאמר וכל יקר ראתה עיני זה רבי עקיבא. ויקחו אליך רבי יוסי בר חנינא אומר רמז שכל הפרות כלות ושלו קיימת. רבי אחא בשם רבי יוסי חנינא אומר בשעה שעלה משה למרום שמע קולו של הקב"ה שיושב ועוסק בפרשת פרה ואומר הלכה בשם אומרו, אליעזר בני אומר פרה בת שתים עגלה בת שנתה, אמר משה לפני הקב"ה רבון העולמים העליונים והתחתונים ברשותך ואתה יושב ואומר הלכה משמו של בשר ודם, א"ל משה צדיק אחד עתיד לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה, רבי אליעזר אומר פרה בת שתים עגלה בת שנתה, אמר לפניו רבש"ע יהי רצון שיצא מחלצי א"ל הקב"ה חייך שיצא מחלציך הה"ד ושם האחד אליעזר ושם אותו המיוחד אליעזר. פרה אדומה מפני מה כל הקרבנות באים זכרים והיא נקבה, אמר רבי אייבו משל לבן שפחה שטנף פלטין של מלך אמר המלך תבוא אומו ותקנח הצואה, כך אמר הקב"ה תבוא פרה ותכפר על מעשה העגל. פרה זו מצרים שנאמר עגלה יפהפיה מצרים. אדומה זו בבל שנאמר אנת הוא רישא דדהבא. תמימא זו מדי. אמר רבי חייא בר אבא מלכי מדי תמימים היו אין להקב"ה עליהם אלא עבודת אלילים שקבלו מאבותיהם בלבד. אשר אין בה מום זה יון, אלכסנדרוס מוקדון כד חמא לשמעון הצדיק הוה קאים ליה על רגלוהי ואמר בריך אלהא דשמעון הצדיק, אמרו לו בני פלטין דידיה מן קמי יהודאי את קאים, אמר להון כד אנא נחית לקרב כדמותיה אנא חמי ונצח. אשר לא עלה עליה עול זה זו מלכות רביעיתצ שלא קבלו עליהן עול של הקב"ה, ולא דיה שלא קבלה אלא מחרפת ומגדפת ואומר מי לי בשמים. ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אל אל עוזר. והוציא אותה אל מחוץ למחנה מלמד שהוא עתיד לדחוץ את שרה של כרך גדול ממחיצתו. ושחט אותה לפניו שנאמר כי זבח לה' בבצרה וגו', א"ר ברכיה טבח גדול בארץ יהיה. ושרף את הפרה לעיניו ויהיבת ליקודת אשא. את עורה ואת בשרה וגו' היא ודוכסיה ואיפרכיה ואיסתרטליטיה כד"א הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחובליך מחזיקי בדקך ועורבי מערבך. אמר שמואל בר רב יצחק אפילו אותם שהם מקהלי ובאו ונדבקו בקהלך אף הם יפלו בלב ימים ביום מפלתך,

ושרף את הפרה לעיניו. שרפה שלא כנגד הפתח ר' יוחנן אמר פסולה דא"ק ושרף והזה, רבי הושעיא אמר כשרה דא"ק על פרשה ישרף מקום שפורשה למיתה שם תהא שרפתה. ושחט ושרף מה שחיטה כשהיא שלמה אף שרפתה כשהיא שלמה. וליחוש דילמא טרפה היא, אלא משום (דאמר רחמנא) [דאמרינן] זיל בתר רובא, וכי תימא מאי נפקא לן מינה, חטאת קריה רחמנא. ושרף את הפרה לעיניו בא הכתוב ולמד על הפרה שתהא מלאכה פוסלת בשרפתה. הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם פוסלת בשחיטתה לא תפסול בשרפתה, אם זכיתי מן הדין מה תלמוד לומר ושרף את הפרה לעיניו, אלא בא הכתוב ולמד על הפרה שתהא מלאכה פוסלת בשעת שחיטה עד שתעשה אפר. ושרף את הפרה ולא פרים הנשרפים, שהיה בדין ומה פרה שאין נעשית בפנים מלאכה פוסלת בשרפתה, פרים הנשרפים שנעשים בפנים אינו דין שתהא מלאכה פוסלת בשרפתם, לא אם אמרת בפרה שמלאכה פוסלת בשחיטתה לפיכך פוסלת בשרפתה, תאמר בפרים הנשרפים שאין מלאכה פוסלת בשחיטתן לפיכך לא תפסל בשרפתן. ותפסול בשחיטה והדין נותן ומה פרה שאינה נעשית בפנים מלאכה פוסלת בשחיטתה, פרים הנשרפים שנעשין בפנים אינו דין שתהא מלאכה פוסלת בשחיטתן, ת"ל ושרף את הפרה. לעיניו שיהא אחר שורף ואלעזר רואה. את עורה וגו' מה פרשה במקומו אף כולן במקומן, מכאן אמרו הדם כל שהוא יחזיר ואם לא החזיר פסל. ור' נתן אומר מקנח ידיו בגופה של פרה. ושרף להביא את (הפוקעין) [הפקיעים] מכאן אמרו הבשר כל שהוא יחזיר ואם לא החזיר פסל, בכזית יחזיר ואם לא החזיר פסל. ושרף הוי רבוי אחר רבוי ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט דברי ר' ישמעאל. ר"ע אומר משיצית האור ברובה. ור' יהודה אומר ישרף שלא ימעט לה עצים מרבה הוא לה חבילי אזוב [וחבילי אזוב] יון בשביל לרבות את העפר: