Quotation_auto על במדבר 20:18

וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה' תפסו להם אומנות אבותם. באברהם מהו אומר בית אל מים והעי מקדם וגו' ויטע אשל בבאר שבע. ביצחק מהו אומר ויצא יצחק לשוח בשדה ואין שיחה אלא תפלה שנאמר ערב ובקר וצהרים אשיחה אשפוך לפניו שיחי תפלה לעני כי יעטוף וכו'. ביעקב מהו אומר ויפגע במקום ואין פגיעה אלא לשון תפלה שנאמר אל תתפלל בעד העם הזה וגו'. וכן הוא אומר אל תיראי תולעת יעקב מה תולעת אינה מכה את הארזים אלא בפה כך אין להן לישראל אלא תפלה. וכן הוא אומר ואני הנה נתתי לך שכם אחד על אחיך. וכי בחרבו ובקשתו לקח והלא באברהם נאמר כי לא בקשתי אבטח מה תלמוד לומר בחרבי ובקשתי זו תפלה. וכן הוא אומר גור אריה יהודה ואומר וזאת ליהודה ויאמר וגו'. וכן ירמיה אמר ארור הגבר אשר יבטח באדם ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. וכן דוד הוא אומר אתה בא אלי בחרב ובחנית ואומר אלה ברכב ואלה בסוסים המה כרעו ונפלו וגו' ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. וכן אסא הוא אומר ויקרא אסא אל ה' אלקיו וגו' כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון (הגדול) הזה ה' אלקינו אתה אל יעצור עמך אנוש. במשה מהו אומר וישלח משה מלאכים מקדש וגו' וירדו אבותינו מצרימה וגו' ונצעק אל ה' (אלקי אבותינו) וישמע (ה' את) קולנו. אמרו להם אתם מתגאים על מה שהוריש לכם אביכם הקול קול יעקב וישמע ה' את קולנו ואנו מתגאים על מה שהוריש לנו אבינו והידים ידי עשו על חרבך תחיה מהו אומר לא תעבור בי פן בחרב וגו' אף כאן אתה אומר ויצעקו בני ישראל אל ה' תפסו להם אומנות אבותם אומנות אברהם יצחק ויעקב:

דבר אחר נקום נקמת משה הצדיק מתנקם על המדינים שתי נקמות ואף הקב"ה מתנקם שתי נקמות שנאמר אל נקמות ה' אל נקמות הופיע. כתיב ואיש איש וגו' אשר יצוד ציד חיה או עוף ושפך את דמו וכסהו בעפ ר, בוא וראה כמה צדיקים וחסידים שפך עשו דמן ואף קבורה לא נתן להם שנאמר שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר, מה עשה הקב"ה היה נוטל מדם כל נפש ונפש וטבל על פורפירון שלו עד שצבעה דם וכשיגיע ליום הדין לובש אותה פורפירא ומראה לו גופו של כל צדיק וצדיק רשום עליה שנאמר ידין בגוים מלא גויות, אמר לו הקב"ה אם לא דם שנאת ודם ירדפך. כתיב בו והוא עיף שהרג את נפש וכתיב על חרבך תחיה וכן פן בחרב אצא לקראתך. א"ל הקב"ה אין לי חרב כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט.