Quotation_auto על במדבר 21:34

דבר אחר שהוא עשוי שדים שהוא מניק את בניו כשדים. עמק שוה ששם הושוו כל האומות וקצצו לו ארזים ועשו לו בימה והושיבוהו למעלה והיו מקלסין אותו ואמרו שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו אמרו לו מלך אתה עלינו נשיא אתה עלינו אלהים אתה עלינו אמר להם אל יחסר העולם מלכו אל יחסר העולם אלוהו. עמק סוכות שהיה מסוכך באילנות גפן ותאנה ורמון אגוז ושקד תפוח ופרסק. הוא ים המלח לא היה שם ים אלא צנורות היאור נתבקעו ונעשו ים הדא הוא דכתיב בצורות יאורים בקע. שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר רבי יוסי אומר י"ב וי"ג הרי כ"ה. רבן שמעון בן גמליאל אומר כלהון י"ג שנה היו. ומה מקיים רבן שמעון בן גמליאל ובארבע עשרה שנה בארבע עשרה שנה למרדן. ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר בעל קורה טוען בעוביה. ויכו את רפאים בעשתרות קרנים בעשתרות דקרניא. ואת הזוזים בהם ית זיותנא דבהון. ואת האימים בשוה קריתים תרתין אינון. ואת החורי זו מטרפולין שבררו אותה ויצאה לה לחירות בדור הפלגה. עד איל פארן עד מישרא דפארן. וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש לא באו להזדווג אלא בתוך גלגל עינו של עולם בקשו לסמותה וכו' (בב"ר פמ"ב). ויכו את כל שדה העמלקי עדיין לא עמד עמלק אלא מגיד מראשית אחרית. וגם את האמורי היושב בחצצן תמר בעין גדי דתמרייא. ארבעה מלכים את החמשה ויכלו להם. ועמק השדים בארות בארות חמר בירין בירין מסקן חמרא וינוסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה רבי יהודה אומר ויפלו שמה אלו האוכלוסים והנשארים הרה נסו אלו המלכים. ר' נחמיה אומר ויפלו שמה אלו המלכים והנשארים הרה נסו האוכלוסין. על דעתיה דרבי יהודה ניחא על דעתיה דרבי נחמיה לא ניחא. בשעה שירד אבינו אברהם לכבשן האש וניצול יש מאומות העולם שהיו מאמינים ויש מהם שלא היו מאמינים כיון שירד מלך סדום לחמר וניצול התחילו מאמינים לשעבר. ואת כל אכלם אלו הכותבות. ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברהם כך עשו ללוט נתנו אותו בסירה ונטלו אותו עמהם כל כך למה והוא יושב בסדום לקיים מה שנאמר הולך את חכמים יחכם וגו'. ויבוא הפליט הוא עוג הוא פליט ולמה נקרא שמו עוג שבא ומצא אברהם עוסק במצות עוגות והוא לא נתכוון לשם שמים אמר אברהם זה קנאי הוא עכשיו אני אומר לו שנשבה בן אחיו והוא יוצא למלחמה ונהרג ואני נוטל את שרי אשתו. אמר ליה הקב"ה שכר פסיעותיך אתה נוטל שאתה מאריך ימים. ועל שחשבת להרוג את הצדיק חייך שאתה רואה אלף אלפים מבניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם שנאמר ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו:

דבר אחר משתה גדולים היו שם עוג וכל גדולי מלכות היו עמו אמרו לו לעוג לא היית אומר אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד א"ל ועכשיו מתנתו מה היא לאו שפיפא היא אי יהיב אנא אצבע עלויה פחים יתיה א"ל הקב"ה אתה מבזה על מתנתי חייך שאתה רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים מבני בניו ואין סופו של אותו האיש ליפול אלא בידם שנאמר ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו כי בידך נתתי אותו. אמר ר' לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו של אברהם אבינו דאמר ר' יהושע בן מנחמה אותם ל"ב מלכים שהרג יהושע כולם בביתו של אברהם אבינו היו במשתה ולא ל"א היו אלא כי ההיא דאמר ר' ברכיה ור' חלבו ור' פרנך משום ר' יוחנן מלך יריחו אחד שאין ת"ל אחד אלא הוא ואנטיקסר שלו. ותרא שרה את בן הגר המצרית אמר ר' שמעון ר' עקיבא היה אומר בו דבר לגנאי ואני אומר בו דבר לשבח דרש ר' עקיבא מצחק אין מצחק אלא גלוי עריות כד"א בא אלי העבד העברי וגו' לצחק בי מלמד שהיתה שרה אמנו רואה את ישמעאל מכביש גנות וצד נשי אנשים ומענה אותן. תנא ר' ישמעאל אין מצחק אלא לשון עבודה זרה שנאמר ויקומו לצחק מלמד שהיתה שרה אמנו רואה את ישמעאל בונה בימוסיאות וצד חגבים ומקטיר עליהם. רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אין הלשון הזה אלא שפיכות דמים כד"א יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו אמר זה לזה נלך ונראה חלקינו בשדה והיה ישמעאל נוטל קשת וחצים ומורה כלפי יצחק ועושה בעצמו כאילו מצחק. הה"ד כמתלהלה היורה זיקים חצים וגו' כן איש מה את רעהו ואמר הלא מצחק אני. ואני אומר אין הלשון הזה אלא ירושה שבשעה שנולד יצחק היו הכל שמחים אמר להם ישמעאל שוטים אתם אני בכור ואני נוטל פי שנים שמתשובה שאמרה שרה לאברהם אתה למד כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. עם בני אעפ"י שאינו יצחק עם יצחק אעפ"י שאינו בני קל וחומר עם בני שהוא יצחק. וירע הדבר מאד בעיני אברהם הה"ד ועוצם עיניו מראות ברע: