Quotation_auto על במדבר 22:38

וילך בלעם עם שרי בלק. יפה אמרו רז"ל רשע כמותם כי לא הועילו לו כל אלו ההתראות. ואע"פ שהודה ואמר היכול אוכל דבר מאומה. חזר לקלקולו כאומרו לכה איעצך וכו'. ולהורות על רשעת בלעם הרשע אמרו רז"ל שבכל אלו הרעות שעשה. לא הגיע לחצי ימיו. מה יעשה אם יגיע לשבעים. וכמו שמוזכר בפרק חלק שאמר אותו חכם אני לא ראיתי מספר ימיו. אבל מדכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם. וכתיב ימי שנותינו בהם שבעים שנה. והוא לא הגיע לשלשים וחמש. ואמר אותו מין אנא חמיתיה לפנקסיה דבלעם והוה כתיב ביה בר תלתין ותלת שנין הוה בלעם כד קטיל יתיה פנחס כהנא. ולפי שכבר כתבנו למעלה כי בלק היה חכם גדול בחכמת הקסם. והיה יודע כל המקומות שהיה בהם מכשול לחול עליהם הקללה. אמר ויקח בלק את בלעם. כי בלעם היה נגרר אחריו כסומא. וכשראה בלעם המקום מוכן. אמר בנה לי בזה שבעה מזבחות כנגד שבעה אבות הראשונים שעשה כל אחד מזבח. ובזה רצה לגנוב דעת העליונה. כמאמרם ז"ל שאמר להקב"ה למה אתה חפץ באומה אחת. יותר טוב לך להיות מלך על שבעים אומות. ולכן אמר את שבעת המזבחות ערכתי. והיכן נצטוה בהם. אלא כמי שאומר לו השוטר שקרת במשקלות. והוא משיב כבר שלחתי לביתך כבש אחד. וכל זה כדי לגנוב דעת עליונה מרוב תאותו לקלל את ישראל. וזהו וילך שפי שפוי ושקט כדי שלא ירגישו אותו. וכל זה כנגד ישראל. והוא לא היה יודע שיש להם שומר ישראל ולא ינום ולא יישן. ושומר אותם ביום ובלילה וזהו שומר פתאים ה' כי הם היו כמו פתאים ותמימים. ולא היו יודעים התחבולות והנכלים שהיו מתנכלים כנגדם. וכן היתה כוונתו לפזר את ישראל מרבציהם ולהפרידם. כאומרם אולי אוכל נכה בו. וזהו שפי' שה פזורה ישראל: