Quotation_auto על במדבר 24:4

ויאמר ה' אל משה נשיא חד ליום. [אמר משה] אמר הקב"ה שתקריבו אבל לא נאמר לי מי מכם יקריב ראשון נתנו עיניהם בנחשון אמרו זה קדש שמו של הקב"ה והוא ראוי להוריד השכינה והוא יקריב ראשו. בכלם כתב קרבנו ובו כתב וקרבנו, בכלם כתב עתדים חסר ובו כתב עתודים מלא, באותו היום ראתה אלישבע בת עמינדב ארבע שמחות ואבל אחד, ראתה יבמה מלך, אחיה נשיא, בעלה כהן גדול, שני בניה סגני כהונה, ואבל אחד על שני בניה, על אותו היום הוא אומר עורי צפון ובואי תימן באתי לגני. (פז) שלש מדות היה בו ביד משה מה שלא היה ביד בלעים. משה היה מדבר עומד שנאמר ואתה פה עמוד עמדי. משה היה מדבר פה אל פה שנאמר פה אל פה אדבר בו. משה היה מדבר פנים אל פנים שנאמר פנים אל פנים. בלעים היה מדבר עמו נופל שנאמר נופל וגלוי עינים. בלעם היה יודע מה הקב"ה עתיד לדבר עמו שנאמר מחזה שדי יחזה, רבי שמעון אומר אף משה היה מדבר עמו בכל שעה שירצה שנאמר ובבא משה אל אהל מועד, כיון שהיה רוצה היה נכנס והוא מדבר עמו: