Quotation_auto על במדבר 27:3

ואמר לאלה תחלק הארץ. לפי שאלו היו ראוים ליטול חלק בארץ. ולא היה בהם ערב רב. אחר כך ספר כי באלה הפקודים לא היה איש מפקודי משה. לפי שמאסו בארץ חמדה. אבל הנשים לא מתו לפי שחבבו הארץ. ולזה סמך לכאן דין בנות צלפחד איך חיבבו הארץ ואמרו ותנה לנו אחוזה. ואמר ויקרב משה את משפטן. כדי שלא ליטול עטרה על הסנהדרין. אע"פ שהיה יודע הדין. כמאמרם זכרונם לברכה כי מיד באו לפני שרי עשרות ואמרו אלו דיני נחלות ואינו ראוי לנו. וכן אמרו כולם עד שסלקו הדבר למשה וכשראה משה כך. אמר איני ראוי ליטול זאת העטרה. וסלקו לב"ד של מעלה. ובזוהר אמרו כי טעם הסילוק אינו זה. אלא לפי שהם אמרו אבינו מת במדבר. ומה לנו אם מת במדבר או ביישוב. וכן למה אמרו והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה'. כי מה לנו אם מת במדבר או שלא היה מהנועדים. אבל אמרו שם כי צלפחד היה מאותם שדברו באלהים ובמשה. ועליו אמר שם וימת עם רב מישראל. לפי שלא היה בעל תורה אבל היה גדול בשבט מנשה. וזהו עם רב. עם בתורה וגדול הרבה במעלה. והוא דבר דברים רעים כנגד משה. ולכן אמרו אבינו מת במדבר. כי מיתתו היתה בסבת הדיבור שדיבר כנגד משה. וזהו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה'. בענין שבעבורו נאבדה הנחלה. כי בחטאו מת. הוא חטא הדיבור שדבר כנגד משה בנחשים השרפים. ולכן אמרו אבינו בזרקא שהוא כדוגמת נחש כרוך על הוא"ו. כי הם נקברו מהנחשים. ולכן אמרו אבינו בזרקא. לפי שהיה יוצא זה הדיבור בכאב ומחלת לב. ולפי שצלפחד דבר כנגד משה. כשבאו בנותיו לשאול הנחלה. אמר שעמדו לפני משה ולפני אלעזר הכהן והנשיאים וכל העדה בפרהסיא. בענין שמשה יתבייש ולא יזכר להם איבת אביהן שדבר כנגדו. ולכן אמרו אחר שאין לו בן. למה יגרע שם אבינו. אם לא תרצה לשמור לנו איבה ושנאה. ולכן תנה לנו אחוזה. וכשראה משה כך. אמר כל הכנופיא זאת עלי. אנא פסילנא להאי דינא. ולכן ויקרב משה את משפטן לפני ה'. כי איני ראוי לדון דין זה. אחר שחושדים אותי. ראה ענותנותו של משה שנסתלק מהדין. לא כאלו הדיינים שהם עזי פנים. ואע"פ שהם שונאים הם רוצים לדון את השונא על כרחו ע"כ. ולפי שהדין עמהן היה אומר כן בנות צלפחד דוברות. נתון תתן. אתה בידך נחלתן. כי אתה נאמן ביתי. ואין בך איבה ושנאה. ואחר שאתה ברחת מהשררה. אני רוצה להחזיר לך העטרה. ולכן נתון תתן להם אחוזת נחלה. אתה בידך:

למשפחות מנשה בן יוסף שכשם שחבב יוסף את הארץ כך יוצאי חלציו חבבו את ארץ ישראל. ואלה שמות בנותיו מחלה וגו' יכול הקודם במקרא קודם במעשה, ת"ל ותהיינה מחלה תרצה מלמד שכולן שקולות זו כזו. ותעמודנה לפני משה וגו' מגיד הכתוב שלא עמדו אלא בשנת הארבעים שנה שמת אהרן שנאמר ויעל אהרן הכהן וגו'. לפני משה ולפני אלעזר אם משה לא היה יודע וכו' (כדלעיל). כי בחטאו מת שלא החטיא את אחרים עמו. ובנים לא היו לאו דאלו היה לו (בת לבן) [בן] לא היינו תובעים. למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו רבי יהודה אומר נאמר כאן שם ונאמר להלן שם מה שם האמור (להלן) [כאן] נחלה אף שם האמור (כאן) [להלן] נחלה, ומה שם האמור (להלן) [כאן] זרע אף שם האמור (כאן) [להלן) זרע. כי אין לו בן למה נאמר והלא כבר נאמר ובנים לא היו לו ומה תלמוד לומר כי אין לו בן, מגיד שהיו חכמות דורשות הא אם היה לו בת בן לא היינו תובעות. תנה לנו אחוזה רבי נתן אומר יפה כח נשים מכח אנשים. אנשים אומרים נתנה ראש ונשובה מצרימה ונשים אומרות תנה לנו אחוזה. ותקרבנה בנות צלפחד הא כל אדם כשר שעומד בתוך השבט הרי זה שבח לכל שבטו ק"ו לביתו ק"ו לגופו ק"ו למשפחתו ק"ו לבית אביו. וכן הוא אומר ואתו אהליאב בן אחיסמך שבח לכל שבטו ק"ו למשפחתו וכו'. ותקרבנה הא כל אדם כשר שעומד בתוך דור רשע זכה ליטול שכר כולן, נח עומד בדור המבול זכה ליטול שכר כולן, אברם עומד בדור הפלגה זכה ליטול שכר כולן, אלו עומדים בדור המדבר זכו ליטול שכר כולן, ללמדך באיזה שעה עמדו לפני משה בשעה שאמרו ישראל נתנה ראש אמר להן משה והלא ישראל מבקשין לחזור למצרים ואתנה מבקשות נחלה בארץ, אמרו יודעות אנו שסוף כל ישראל להחזיק בארץ שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך אל תהי קורא כן אלא הפרו תורתך עת לעשות לה', וכן הוא אומר וארם יצאו גדודים וגו' ותאמר אל גברתה מגיד שאמרה לה כך וכך מטהרין את העני כך וכך מטהרין את העשיר שנאמר כזאת וכזאת דברה הנערה מגיד שהיתה יודעת פרשת נגעים אבל אינה יודעת אימתי (היא, של) בית אביה (עושין) [הניחו] את התורה בשעה שאמר להם עד מתי אתם פוסחים לקיים מה שנאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך אל תהי קורא כך אלא הפרו תורתך עת לעשות לה', וכן היה הלל אומר בשעת המפזרין כנס את הרגל באתר דלית קפיץ קני מיניה, באתר דלית גוברין השתדל להיות גבר. ד"א ותקרבנה בנות צלפחד וגו' והלא ידוע שמנשה בן יוסף ומה ראה ליחסו כאן, אלא כל מלך כשר שהיה עומד היו רואין מי שאבותיו כשרין ותולין אותו בו, שכן אמר בחזקיה כה אמר ה' אלקי דוד אביך וכי בנו של דוד היה חזקיה והלא כמה דורות היו בינתים, אלא כל מלך כשר שהיה עומד היה תולה בדוד וכל מלך רשע שהיה עומד היה נתלה בירבעם שנאמר על חטאות ירבעם. ושם בנות צלפחד שם היה להן בזכות ושם היה להן במעשה. שם האחת שפרה ושם השנית פועה, שם היה להן בזכות ושם היה להן במעשה הטוב. וכן הוא אומר איש היה בארץ עוץ איוב שמו שם היה לו, הא כל שמות שבתורה ושבנביאים ושבכתובים אם לענין הזכות שם לו בזכות ואם לענין רשע שם לו ברשע:

דבר אחר ותקרבנה בנות צלפחד חמשתן אמרו חמשה דברים, הראשונה אמרה אבינו מת במדבר. השניה אמרה והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח. השלישית אמרה כי בחטאו מת הוא המקושש, הרביעית אמרה ובנים לא היו לו. החמישית אמרה למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו וכל הפסוק. אמר משה אי אפשר לבת לירש, אמרו לו למה, אמר להם שאתם נקבות, אמרו לו וכה אמרת משה רבינו הואיל שהזכר יורש תתייבם אמנו לאחי אבינו שתוליד זכר שיירש, אמר להן משה אי אפשר להתייבם הואיל שיש לה בנות, אמרו לה מה הוא זה שאתה עושה משה רבינו שנירש את אבינו אין אנו בנים שתתייבם אמנו אנו בנים, אותה שעה סלקו את משה כיון ששמע משה כן מיד ויקרב משה את משפטן לפני ה'. א"ר חידקא שמעון השקמוני היה לי חבר מתלמידי רבי עקיבא ואמר יודע היה משה שהבנות יורשות, על מה נחלקו אם יירשו בראוי כבמוחזק אם לאו, וראויה היתה פרשת נחלות שתאמר על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד שנאמרה על ידיהן שכך מגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב: