תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Quotation_auto על במדבר 5:13

ילקוט שמעוני על התורה

דבר אחר [פרט שקינא לה דרך אברים. דרך אברים פריצותא בעלמא הוא, מהו דתימא בקפידיא דבעל תלה רחמנא ובעל הא קפיד קמשמע לן. למה לי דכתב רחמנא שכבת זרע בשפחה חרופה (כתוב ברמז תרט"ו). ונעלם מעיני אישה להוציא את הכומא. ונעלם מעיני אישה ולא שיהא רואה (ומערים) [ומעמעם], הא אם ידע בה בעלה אין רשאי להערים עליה להשקותה. ת"ר אשר תשטה אשה תחת אישה להקיש אשה לאיש ואיש לאישה, למאי הלכתא [אמר רב ששת] כשם שאם [הוא] היה סומא לא היה משקה דכתיב ונעלם מעיני אישה, כך אם [היא] היתה סומא לא היתה שותה, כשם שאם היתה חגרת או גדמת לא היתה שותה דכתיב והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ונתן על כפי כך אם היה הוא חגר או גדם לא היה משקה. [מר בר רב אש' אמר] כשם שאם היתה אלמית לא היתה שותה דכתיב ואמרה וגו' כך הוא אם היה אלם לא היה משקה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ילקוט שמעוני על התורה

ונסתרה והיא נטמאה. אין עדים לטומאה אבל יש עדים לסתירה. או אין עדים לא לטומאה ולא לסתירה, אם אמרת כן אף היא מותרת לבעלה, הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון. ונסתרה אין עדים לטומאה אבל יש עדים לסתירה. ונסתרה לא שמענו שעור סתירה, ת"ל ונסתרה והיא נטמאה סתירה כדי טומאה כדי להקיף דקל דברי רבי ישמעאל. רבי אליעזר אומר כדי מזיגת הכוס, רבי יהושע אומר כדי לשתותו, בן עזאי אומר כדי לצלות ביצה. רבי עקיבא אומר כדי לגמעה. רבי יהודה בן בתירא אוצר כדי לגמוע שלש ביצים זו אחר זו. ואמר רב יהודה אמר רב סוטה אסורה, מאי טעמא טומאה כתיבא בה כעריות. תנו רבנן שלשה [פעמים] נטמאה האמורים בפרשה אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה דברי רבי עקיבא. אמר רבי ישמעאל קל וחומר ומה גרושה שמותרת לתרומה אסורה לכהונה, זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהונה, אם כן מה תלמוד לומר והיא נטמאה והיא לא נטמאה, אם נטמאה למה שותה ואם לא נטמאה למה משקה, מגיד לך הכתוב שהספק אסורה, ומכאן אתה דן לשרץ. ומה סוטה שלא עשה בה שוגג כמזיד ואונס כרצון עשה בה ספק כודאי. וממקום שבאת מה סוטה רשות היחיד אף שרץ רשות היחיד. ומה סוטה דבר שיש בו דעת לישאל אף שרץ דבר שיש בו דעת לישאל, מכאן אמרו דבר שיש בו דעת לישאל ברשות היחיד ספקו טמא, ברשות הרבים ספקו טהור, ושאין בו דעת לישאל בין ברשות הרבים בין ברשות היחיד ספקו טהור. ורבי ישמעאל א"ל רבי עקיבא תרומה ומהדר ליה איהו כהונה, ותו לרבי עקיבא כהונה מנא ליה וכו', אלא לרבי עקיבא ד' קראי כתיבי חד לבעל וחד לבועל חד לתרומה וחד לכהונה, ישמעאל כהונה אתיא מקל וחומר, ורבי ישמעאל ממאי דכי איצטריך קרא לתרומה וכהונה אתיא בקל וחומר, דילמא כי איצטריך קרא לכהונה ותרומה שריא, אמר לך מסתברא דומיא דבעל ובועל, מה בעל ובועל מחיים אף תרומה נמי מחיים לאפוקי כהונה דלאחר מיתה, ורבי עקיבא דומיא דבעל ובועל לית ליה, ואי נמי אית ליה, מלתא דאתיא בק"ו טרח וכתב לה קרא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלאפסוק הבא