Quotation_auto על במדבר 5:25

והשקה את האשה על כרחה. רבי אליעזר אומר מכין אותה ברחבה של סייף ומערערין אותה בעל כרחה. (מד) אמר לו עקיבא לא נדע אם טהורה היא אם אמרה טמאה אני. אימתי משקין אותה בעל כרחה משהשם נמחק. ובאו בה המים המאררים מה תלמוד לומר, אלא היו עושין לה מיני פורעניות משונים. היתה מלובנת עושין אותה שחורה, מאודמת עושין אותה ירוקה, יתרע פיה, יתפח צוארה, יהא בשרה כצלי, תהא זבה מבית השלחים, תהא מפהקת, תהא מעטשת, תהא מתפרקת אברים אברים, ולקח הכהן מיד נאמר כאן מיד. ונאמר להלן הטנא מידך, מה מיד האמור (להלן) [כאן] תנופה, אף מיד האמור (כאן) [להלן] תנופה. את מנחת הקנאות מגיד שמביא מנחה אחת לשם שתי קנאות. היה נוטל את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידה והכהן מניח את ידו תחת ידה ומניפה, הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים. א"ל רבי אלעזר לרבי יאשיה דדריה לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לה הא מילתא, מגלן למנחת סוטה שטעונה תנופה. מנלן והניף כתיב בה, אלא בבעלים מנלן, אתיא יד יד משלמים, כתיב הכא ולקח הכהן מיד האשה וכתיב התם ידיו תביאינה, מה כאן כהן אף להלן כהן, ומה להלן בבעלים אף כאן בעלים, הא כיצד, כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף. ואין הדבר כעור, מביא מפה. ואינו חוצץ, מביא כהן זקן. אפילו תימר ילד אין יצר הרע מצוי לשעה. תנא רבי חייא סוטה גדמת שני כהנים מניפין על ידיה. תנופה והגשה ביום, דכתיב ועשיתם ביום הניפכם. והגשה איתקש לתנופה דכתיב ולקח הכהן מיד האשה. ולקח הכהן מיד האשה ולא מיד שלוחה. מיד האשה שאם פירסה נדה לא היתה שותה. והניף את המנחה מוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר הורם מקיש הרמה לתנופה מה תנופה מוליך ומביא אף הרמה מוליך ומביא, ומה הרמה מעלה ומוריד אף תנופה מעלה ומוריד. לפני ה' במזרח, שבכל מקום שנאמר לפני ה' הרי הוא במזרח עד שיפרוט לך הכתוב. והניף את המנחה לפני ה' והקריב אותה אל המזבח למד על מנחת סוטה שטעונה תנופה והגשה, וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה זו הקטרת הקומץ שקרויה אזכרה. ואחר ישקה את האשה (מה) לענין שאמרנו. ואחר ישקה את האשה היה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה. רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה ואחר כך היה משקה שנאמר ואחר ישקה את האשה וגו'. אם השקה ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה וכו'. רבי שמעון אומר נאמר השקאה קודם למנחה ונאמר השקאה לאחר מהנחה אלא אם קדמה השקאה כשרה: