Quotation_auto על במדבר 6:21

זאת תורת. אין לי אלא לשעה לדורות מנין, ת"ל זאת תורת דברי ר' יאשיה. רבי יונתן אומר כחותם הדברים, קרבנו לה' על נזרו [ולא נזרו] על קרבנו לה' על נזרו [ולא נזרו] על קרבנו, קרבנו לה' על נזרו ולא קרבן אחרים על נזור, מלבד אשר תשיג ידו. מנין אתה אומר שאם אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה עולות ועל מאה שלמים, קורא אני עליו כפי נדרו, ת"ל כן יעשה (על תורת נזרו). או אפילו אמר הריני נזיר על מנת לגלח על מאה חטאות ועל [מאה אשמות] קורא אני עליו כפי נדרו, ת"ל (מלבד אשר תשיג ידו) [אשר ידור] לא אמרתי אלא קדשים הבאין בנדר ובנדבה. או אפילו אמר הריני נזיר על מנת שאהיה שותה יין ומטמא למתים קורא אני עליו כפי נדרו, ת"ל כן יעשה על תורת נזרו. או אפילו אמר הרי עלי חמש נזירות שאגלח תגלחת אחת ותעלה לכולן קורא אני עליו כפי (נזרו) [נדרו], ת"ל כן יעשה על תורת נזרו. שאלו רבי אלעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר את רבי שמעון בן יוחאי, הרי שהיה נזיר ומצורע, מהו שיגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזירותו ולצרעתו, אמר להן וכי היאך אפשר אלו זה מגלח לגדל שער וזה מגלח לגדל שער יפה אתם אומרים אלא שהמצורע מגלח לגדל שער ונזיר מגלח להעביר שער היאך אפשר לו לגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזירותו ולצרעתו. אמרו לו אף אני אומר לא עולה בימי גמרו עולה לו בימי ספרו. אמר להם וכי אפשר אלו זה מגלח לפני ביאת מים וזה מגלח לפני ביאת מים יפה אתם אומרים אלא שמצורע מגלח לפני ביאת מים ונזיר מגלח לאחר ביאת מים אפשר לו שיגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזירותו ולצרעתו, אמרו לו אף אני אומר לא עולה בטהור עולה בטמא, אמר להן וכי היאך אפשר אלו זה מגלח לפני דמים וזה מגלח לפני דמים יפה אתם אומרים אלא שמצורע מגלח (לאחר) [לפני] זריקת דמים ונזיר מגלח (לפני) לאחר זריקת דמים היאך אפשר לגלח תגלחת אחת ותעלה לו לנזירותו ולצרעתו, אמרו לו תקים הדבר לא עולה בימי גמרו עולה בימי ספרו, לא עולה בטהור עולה בטמא זאת תורת הנזיר, תורה אחת לכל הנזירות שיביא קרבן שהרי תנהוג בשילה ובבית עולמים, יכוך אף בבמה, ת"ל זאת, אשר ידור קרבנו, זה האומר (עה) הרי עלי נזירות שיביא שלש בהמות ויקום, על נזרו הרי כקרבן לומר כדרך שמועלין בקרבן כן מועלין בשער. כפי נדרו יכול כפי נדרו שלא יפחות (ולא) וכפי נדרו שלא יוסיף, אמרת מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו, שלא יפחות ולא כפי נדרו שלא יוסיף, כן יעשה על תורת נזרו זה הנודר בנזירות כחול היום שבכל שעה שרוצה להקל מראשו יקל. יכול אף האומר הרי עלי נזירות כן כו', לא אמרתי אלא כן יעשה על תורת נזרו:

ויקבר אותו בגי. במה זכה משה שהקב"ה נתעסק בו אלא בשעה שהיו ישראל עסוקין בביזה היה מסבב את העיר שלשה ימים ושלשה לילות למצוא ארונו של יוסף ולא מצאו, אחר שנתיגע הרבה פגעה בו סרח בת אשר אמרה לו רבינו משה למה אתה יגע כל כך, אמר לה [שלשה ימים ושלשה לילות סבבתי את העיר] לבקש ארונו של יוסף ואיני מוצאו, אמרה לו בוא עמי הוליכו לנהר נילוס, אמרה לו במקום הזה עשו ארון של עופרת של חמש מאות ככרים ונתנוהו בתוכו וחתומוהו והשליכוהו בתוך הנחל, שהחרטומים אמרו לפרעה רצונך שלא תצא אומה זו מתחת ידיך עשה שלא ימצאו עצמות יוסף ולא יצאו מכאן לעולם שכך השביען, מיד עמד משה על הנחל ואמר יוסף יוסף אתה ידעת היאך השבעת את ישראל פקד יפקד תן כבוד לאלקי ישראל ואל תעכב גאולתן של ישראל, מעשים יש לך בקש רחמים לפני בוראך ועלה מן התהום, מיד התחיל ארונו לפעפע ועולה מן התהום כקנה אחד, נטלו על כתפו וסבלו וכל ישראל אחריו מסובלים כספם וזהבם, אמר לו הקב"ה אם בעיניך דבר קטן שעשית חסד, גדול הוא בעיני שלא השגחת בכסף וזהב ואף אני ארד בכבודי ובעצמי לעשות עמך חסד כשתפטר מן העולם (כתוב בפסוק ויקח משה את עצמות יוסף עמו). ויקבור אותו בגי זה אחד משלשה אתים שהיה רבי ישמעאל דורש בתורה וכי אחרים קברו אותו והלא הוא קבר את עצמו, כיוצא בו זאת תורת הנזיר וגו' יביא אותו [והלא] הוא מביא את עצמו ואין אחרים מביאין אותו, כיוצא בו אתה אומר והשיאו אותם עון אשמה וכי אחרים משיאין אותם והלא הןמשיאין את עצמן. ויקבר אותו בגי בארץ מואב מול בית פעור סימן בתוך סימן [ואפ"ה ולא ידע איש את קבורתו, וכבר שלחה מלכות אצל גיסטרא של בית פעור הראנו היכן משה קבור, עמדו למעלה נדמה להן למטה, למטה נדמה להן למעלה, נחלקו לשתי כתות אותן שעמדו למעלה נדמה להן למטה ואותן שעמדו למטה נדמה להן למעלה, לקיים מה שנאמר ולא ידע איש את קבורתו, אמר רבי חמא בר חנינא אף משה רבינו אינו יודע היכן הוא קבור, כתיב הכא ולא ידע איש וכתיב התם וזאת הברכה אשר ברך משה איש וגו', ומפני מה נקבר משה רבינו מול בית פעור כדי לכפר על מעשה פעור. מה עשה משה חפר בארץ כבית דירה גדולה בנחלת בני גד וטמן חמה בארץ כאדם שהוא חבוש בבית האסורין, וכל פעם ופעם שהיו ישראל חוטאין היה עולה ופוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשחית, לפיכך נקרא שמו פעור, והיה משה מזכיר עליו את השם ומורידו למטה, וכשמת משה מה עשה הקב"ה נתן את קברו כנגדו [וכל זמן שישראל חוטאין והוא פוער את פיו לנשוף ברוחו ולהשמיד את ישראל] והוא רואה את קברו כנגדו חוזר לאחוריו שנאמר ויקבר אותו בגי מול בית פעור: