Quotation_auto על במדבר 7:12

ויהי ערב ויהי בקר לאו דמפסקי מהדדי מאי קאמר יממא וליליא חד יומא הוא. יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי ערב מגיד שהיה סדר זמנים קודם לכן, יום א' שבו נבראו ד' דברים הרים שמים וארץ ואורה שבו היה הקב"ה יחיד בעולמו אתיא כרבי יוחנן דאמר בשני נבראו המלאכים דכתיב המקרה במים עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות ולא אתיא כר' חנינא דאמר בה' נבראו שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב ובשתים יעופף הכל מודים שלא נבראו ביום ראשון מלאכים שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעיתו אלא אני ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מיאתי. מי אתי כתיב מי היה אתי שותף בברייתו של עולם. מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות לו שותפות בתחתונים. ממה נפשך אם לענין החשבון לא הוי צריך קרא למימר אלא אחד שנים שלשה או ראשון שני ושלישי שמא אחד שני שלישי אימתי פרע להן הקב"ה בהקמת המשכן שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון ראשון לברייתו של עולם:

דבר אחר והחונים לפני המשכן, אתה מוצא בכל מקום יהודה קודם לדגלים שנאמר והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה הרי לחניה. לנסיעה מנין, שנאמר ונסע דגל מחנה יהודה. לקרבנות מנין, דכתיב ויהי המקריב ביום הראשון. למלחמה מנין, דכתיב ויאמר ה' יהודה יעלה, ואומר מי יעלה לנו בתחלה. ואף כשיבא המבשר יהודה מתבשר תחלה, שנאמר הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום כגי יהידה חגיך. ונסע אהל מועד (כתוב ברמז תכ"ז):

ויהי ביום כלות משה. מגיד הכתוב שכל שבעת ימי המלואים היה משה מעמיד את המשכן ובכל בקר ובקר מושחו ומפרקו, ואותו היום העמידו ומשחו ולא פרקו. רבי יוסי אומר אף בשמיני העמידו [משחו] ופרקו שנאמר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן, נמצינו למדין שבעשרים ושלשה באדם התחילו אהרן ובניו לעבוד [המשכן] וכל הכלים למשוח. בראש חדש הוקם המשכן. בשני נשרפה פרה. בשלישי הזה ממנו. ברביעי גלח הלוים, (פב) בו ביום שרתה שכינה בבית שנאמר ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד וגו'. בו ביום הקריבו נשיאים שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון, שאין ת"ל ראשון, אלא ראשון לכל ימות השנה. בו ביום ירדה אש מן השמים ואכלה את הקרבנות שנאמר ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח. בו ביום הקריבו בני אהרן אש זרה שנאמר ויקחו (שני) בני אהרן נדב ואביהוא וגו' וימותו לפני ה', מיתתן לפני ה' ונפילתן בחוץ. כיצד יצאו, היה רבי יוסי אומר המלאך מדדן מתים שיצאו ונפלו בעזרה שנאמר ויאמר אליהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש, מאת פני ה' לא נאמר אלא מאת פני הקדש. רבי (שמעון) [ישמעאל] אומר דבר הלמד מענינו שנאמר וימותו לפני ה', מיתתן לפני ה' ונפילתן בחוץ, כיצד יצאו, גררום בקני ברזל. וימשח אותו ויקדש אותו ואת כל כליו, שומע אני ראשון ראשון שנמשח היה קדוש, ת"ל וימשחם ויקדש אותם, מגיד של קדש אחד מהם עד שנמשחו כולן. וימשחם משיחה מבפנים ומבחוץ, רבי יאשיה אמר מדת הלח נמשחו מבפנים ונמשחו מבחוץ, ומדת היבש נמשחו מבפנים ולא מבחוץ, רבי יונתן אומר מדת הלח נמשחו מבפנים ולא נמשחו מבחוץ, ומדת היבש לא נמשחו לא מבפנים ולא מבחוץ. תדע לך שהרי אינן מקודשות שנאמר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה [וגו' חמץ תאפינה], אימתי הן לה' לאחר שנאפו. רבי אומר וימשחם ויקדש אותם למה נאמר, והלא כבר נאמר וימשח אותו ומה ת"ל וימשחם מגיד שבמשיחה של אלו הוקדשו כל הכלים לעתיד לבא. במאי קא מיפלגי [באותם] ר' יאשיה סבר (אותם למעוטי מדת הלח נמשחו) אותם למעט מדת יבש בחוץ, ור' יונתן סבר מדת יבש חול הוא ולא איצטריך קרא למעוטי, וכי איצטריך קרא למעוטי, מדת הלח מבחוץ: