ילקוט שמעוני על התורה
ויהי ערב ויהי בקר לאו דמפסקי מהדדי מאי קאמר יממא וליליא חד יומא הוא. יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי ערב מגיד שהיה סדר זמנים קודם לכן, יום א' שבו נבראו ד' דברים הרים שמים וארץ ואורה שבו היה הקב"ה יחיד בעולמו אתיא כרבי יוחנן דאמר בשני נבראו המלאכים דכתיב המקרה במים עליותיו וכתיב עושה מלאכיו רוחות ולא אתיא כר' חנינא דאמר בה' נבראו שנאמר ועוף יעופף על הארץ וכתיב ובשתים יעופף הכל מודים שלא נבראו ביום ראשון מלאכים שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע וגבריאל בצפונו והקב"ה ממדד באמצעיתו אלא אני ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מיאתי. מי אתי כתיב מי היה אתי שותף בברייתו של עולם. מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות לו שותפות בתחתונים. ממה נפשך אם לענין החשבון לא הוי צריך קרא למימר אלא אחד שנים שלשה או ראשון שני ושלישי שמא אחד שני שלישי אימתי פרע להן הקב"ה בהקמת המשכן שנאמר ויהי המקריב ביום הראשון ראשון לברייתו של עולם:
ילקוט שמעוני על התורה
ויאמר אלהים ישרצו המים כתיב אין כמוך באלהים ה' ואין כמעשיך בנוהג שבעולם מלך בשר ודם צר צורה ביבשה שמא יוכל לצור אותה במים אבל הקב"ה צר צורה במים שנאמר ישרצו המים. יעקב איש כפר צפורי הורה בצור דגים טעונין שחיטה שמע רבי חגי שלח תא לקי א"ל בר נש דאמר מילי דאורייתא לקי א"ל ומהו מילי דאורייתא א"ל דכתיב ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף מה עוף טעון שחיטה אף דגים טעונים שחיטה אמר ליה לא הורית טבות אמר ליה ומן הן את מודיע לי אמר ליה רביע ואנא מודע לך כתיב הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ישחט אין כתיב כאן אלא יאסף א"ל רצוף רצפך דהוא טבא לאולפנא:
ילקוט שמעוני על התורה
תנינם כתיב זהו לויתן ובהמות שאין להן זוגות אמר ריש לקיש בהמות יש לו בן זוג אבל אין לו תאוה שנאמר גידי פחדיו ישורגו. ועוף יעופף הצבוע הזה מטיפה של לובן הוא ויש בו שס"ה צבעונים כמנין ימות החמה. רבי ירמיה כהנא שאליה לריש לקיש המרביע מחית הים מהו אמר ליה אף הן כתיב בהן למינהו מעתה כלאים נוהג בהם והלא דגים כתיב בהן למינהו ואיך עבידא אמר רבי יונה יכיל אנא מקיים ליה משום מנהיג אביא שני דגים חד אוכם וחד חוור וקושרם בגמי וממשיכה דתנינא אסור לחרוש ולמשוך ולהנהיג. ואת כל עוף כנף זה טווס. תוצא הארץ נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון וכן הוא אומר ויהי האדם לנפש חיה. ויעש אלהים את חית הארץ למינה זה הנחש, בנפשות הוא אומר ארבע ובגופים הוא אומר שלש אלו שדים שברא הקב"ה את נשמתן ובא לבראות גופן וקדש שבת ולא בראן ללמדך דרך ארץ מן התורה שאם יהיה ביד אדם חפץ טוב או מרגלית טובה ערב שבת עם חשכה אומרים לו השלך מידך שמי שאמר והיה העולם היה עוסק בברייתו של עולם וברא נשמתן של שדים וקידש השבת ולא ברא גופן: