Quotation_auto על בראשית 22:13

ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחוק כתיב יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ביום השלישי של שבטים שנאמר ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי. ביום השלילשי של מתן תורה שנאמר ויהי ביום השלישי בהיות הבקר. ביום השלישי של מרגלים שנאמר ונחבתם שמה שלשת ימים. ביום השלישי של יונה שנאמר ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים. ביום השלישי של עולי גולה שנאמר ונחנה שם ימים שלשה. ביום השלישי של תחית המתים שנאמר יחיינו מיומים. ביום השלישי של אסתר שנאמר ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות. באיזה זכות רבנן אמרי בזכות ביום השלישי של מתן תורה. ור' לוי אמר בזכות יום שלישי של אברהם. ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מה ראה [ראה] ענן קשור בהר אמר דומה לי שאותו המקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם. אמר ליצחק רואה אתה מה שאני רואה א"ל הן אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה א"ל לאו אמר הואיל והחמור אינו רואה ואתם אינכם רואים שבו פה עם החמור. רבנן מייתי לה מן הכא ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך וגו' עבדך ואמתך ושורך וחמורך:

ובחדש השביעי באחד לחדש ר' יהודה בר נחמן בשם ר"ל פתח עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר בשעה שהקדוש ברוך הוא עולה ויושב על כסא דין בדין הוא עולה דכתיב עלה אלקים בתרועה. ובשעה שישראל נוטלין שופר ותוקעין הקדוש ב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים דכתיב ה' בקול שופר ומתמלא עליהם רחמים והופך להם מדת הדין למדת רחמים ואימתי בחדש השביעי. אמר רבי יאשיה כתיב אשרי העם יודעי תרועה ואומות העולם יודעין להריע כמה קרנות יש להסכמה בוקיינוס יש להם כמה (סנפירים) [סלפידס] יש להם אלא אשרי העם שיודיען לפתות את בוראם בתרועה ואימתי בחדש השביעי. רבי ברכיה בשם רבי ירמיה פתח אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה אין אורח חיים אלא דברי תורה דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, למעלה למשכיל למי שהוא מסתכל למצותיה של תורה מה כתיב למעלה מן הענין לא תכלה פאת שדך עמון ומואב שהם מכלין את שדותיהן עליהם הוא אומר כי אעשה כלה וגו', ישראל שאין מכלין את שדותיהם עליהם הוא אומר ואותך לא אעשה כלה וגו', מיסרך אני ביסורין בעולם הזה בשביל לנקותך מעונותיך לעולם הבא ואימתי בחדש השביעי. ר' ברכיה פתח תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו וכל חדש אינו חדש אלא בכסה וכל חדשים אינם נכנסים אלא ליום חגנו. והלא ניסן חודש נכסה ויש לו חג בפני עצמו, אלא אי זו חדש שהוא נכסח ויש בו חג וחגו ביומו הוי זה תשרי. תשרי על שם תישרי ותשבוק כל חובינו ואימתי בחודש השביעי ר' לוי בשם ר' חמא בר' חנינא פתח כה אמר ה' גואלך קדוש ישראל אני ה' מלמדך להועיל מסקירי לך כמה דהדין מאסאסה דהוא מסקיר להדא פרתא. ושלשה שמות נקראו לו מלמד, מרדע, דרבן. מלמד שהוא מלמד לפרה לחרוש, מרדע שהוא מורה דעה בפרה דרבן שהיא מורה בינה בפרה ואמר הקדוש ברוך הוא אדם עושה דרבן לפדתו וליצרו הרע אינו עושה דרבן. מדריכך בדרך תלך רבי לוי בשם ר' חמא בר חמינא משל למה הדבר דומה לבן מלכים שהיה לו דין לפני אביו אמר לו אביו אם אתה מבין לזכות לפני בדין מנה לך נוקילוקוס פלוני ואת זוכה בדין, כך אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני אם מבקשים אתם לזכות לפני בדין תהיו מזכירין לפני אבותיכם ואתם זכים לפני בדין, באחד זה אבינו אברהם שנאמר אחד היה אברהם. זכרון תרועה זה אבינו יצחק שנאמר וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו, מקרא קדש זה אבינו יעקב שנאמר שמע אלי יעקב וישראל מקוראי אימתי אתם מזכירין זכות אבותיכם ואתם זוכין לפני בדין בחדש השביעי. רבי חייא בר מריא בשם ר' לוי פתח אך הבל בני אדם כזב בני איש כל כזבים והבלים שישראל עושין בעולם הזה כדאי הוא אבינו אברהם לכפר את כולם ומה טעם האדם הגדול בענקים. במאזנים לעלות מתכפרת להם בחדש שמזלו מאזנים ואי זה זה תשרי, תקעו בחדש חדשו מעשיכם. שופר שפרו מעשיכם אמר הקדוש ברוך הוא שפרתם מעשיכם לפני הריני נעשה לכם כשופר הזה מה השופר הזה מכניס בזה ומוציא בזה אף אני עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומרחים אתכם והופך לכם מדת הדין למדת הרחמים אימתי בחדש השביעי.

ויהי המקריב ביום הראשון. זה אברהם שהודיע כחו של אלקים לכל באי עולם. קרבנו קערת כסף בזכות שרה שלא היה לה אלא בן אחד וקרב על גבי המזבח. שלשים ומאה משקלה בזכות יהוידע הכהן שחדש את הקרבנות שבטלו בימי עתליה ומת בן שלשים ומאה. מזרק אחד כסף שבעים שקל זה סנהדרי ישראל שנאמר אספה לי שבעים איש ומשה על גביהן הרי שבעים ואחד. שניהם מלאים זה משה ואהרן שנאמר הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, וכן הוא אומר כשמן הטוב על הראש יורד על הזקן וגו'. כף אחת זו תורה שנאמר תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם. עשרה זהב בזכות עשרת הדברות שנארמ הנחמדים מזהב. מלאה קטרת בזכות ישראל שנאמר מי זאת עולה מן המדבר וגו' מקוטרת. פר אחד בזכות אברהם שנאמר ואל הבקר רץ אברהם. איל אחד בזכותיצחק שנאמר וילך אברהם ויקח את האיל, כבש אחד זה יצחק שנאמר השה לעולה בני. שעיר עזים בזכות יעקב דכתיב ואת עורות גדיי העזים. ולזבח השלמים בקר שנים בזכות נדב ואביהוא שכפרו על ישראל. אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה בזכות שנים עשר שבטים ושלשה אבות: