Quotation_auto על בראשית 25:12

אמר רבי סימון כל מקום שנאמר ויהי אחרי חזר העולם לאחור. ויהי אחרי מות אברהם מיד כל הבארות אשר וגו'. ויהי אחרי מות משה מיד פסק הבאר והמן וענני כבוד ויהי אחר מות יהושע מיד נתגרו בהן יתדות הארץ ויהי אחרי מות שאול מיד ופלשתים נלחמים בישראל מתיבין חבריא לר' סימון (ויהי) ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אמר ר' תנחום לא אתא ר' סימון למימר אלא ויהי אחרי. אמר ר' יודן אלולי שהעמיד הקב"ה אחרים תחתיהם כבר חזר העולם לאחוריו דכתיב ויהי אחרי מות אברהם וישב יצחק ויחפור את בארות המים. כתיב ויהי אחרי מות משה [וכתיב] ויאמר ה' אל יהושע. כתיב ויהי אחרי מות יהושע וכתיב ויאמר ה' יהודה יעלה. כתיב אחרי מות שאול וכתיב ודוד שב מהכות את עמלק. ואלה תולדות ישמעאל ר' חייא בר אבא ורבנן הוו יתבין ומקשין מה ראה הקב"ה ליחס תולדותיו של רשע כאן עבר ר' לוי אמרין הא אתא מרא דשמעתא נשאליניה אתא רבי לוי ואמר בשם ר' חמא בר חנינא להודיעך בן כמה שנים נתברך זקנך. ואמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן למה נמנו שנותיו של ישמעאל כדי ליחס שנותיו של יעקב דכתיב ואלה ימי שני חיי ישמעאל וגו' וכתיב ואברהם בן פ"ו שנה. וישמעאל בנו בן י"ג שנה עד דאתיליד יצחק הוה בר ארביסר וכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם וישמעאל בר כמה הוה בר ע"ד כמה פיישן משניה ס"ג ובו בפרק שנתברך יעקב מת ישמעאל דכתיב וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות אלא שקדשה ישמעאל ומת והשיאה נביות אחיה. ס"ג וי"ד עד דאתיליד יוסף הרי ע"ז וכתיב ויוסף בן ל' שנה הרי ק"ז שבע דשבעא ותרתי דכפנא הרי קי"ו ואמר ליה יעקב לפרעה ימי שני מגורי ק"ל שנה וי"ד שנה בבית עבר אחר ירידתו לארם נמצא יעקב כשעמד על הבאר בן ע"ז שנה היה. כשם שפירש יעקב מיצחק כ"ב שנה כך פירש יוסף מיעקב כ"ב שנה והא יעקב פירש ל"ו אלא י"ד דשמש בבית עבר לא נענש עליהם ללמדך שגדול תלמוד תורה יותר מכבוד אב ואם. ואלה שני חיי ישמעאל מה ראה הכתוב ליחס שניו של ישמעאל כאן אלא על ידי שבא מקדקדו של מדבר לגמול חסד לאביו. וישכנו מחוילה עד שור וגו' הכא את אמר נפל ולהלן את אמר ישכון אלא כל ימים שהיה אברהם אבינו חי ישכון וכיון שמת אברהם אבינו נפל. עד שלא פשט ידו בבית המקדש ישכון כיון שפשט ידו בבית המקדש נפל. בעולם הזה ישכון אבל לעתיד לבוא נפל:

רבי פנחס בשם רבי ראובן פתח קומה ה' קדמה פניו קדמיה לרשיעא עד דלא יקדימך. הכריעהו הכריעהו לכף חובה שוברהו כמה דאת אמר המה כרעו ונפלו. פלטה נפשי מרשע חרבך מאותו רשע שבא מכוחה של אותה חרב שנאמר ועל חרבך תחיה. ד"א מאותו רשע שהוא עתיד ליפול בחרבך כמה דאת אמר כי רותה בשמים חרבי. א"ל הקב"ה לדרכו היה מהלך והיית משלח אצלו ואומר כה אמר עבדך יעקב. רבי יהודה בר סימון פתח מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע כשם שאי אפשר למעין להרפס ומקור להשחת כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע א"ל הקב"ה לדרכו היה מהלך וכו'. רבי הונא פתח מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו משל לארכיליסטים שהיה ישן בפרשת דרכים ועבר חד מעיר ביה א"ל קום לך דבישא שכיח הכא קם ושרי מקפח ביה א"ל ינער בישא דהוא דמיך ועוררתיה כך א"ל הקב"ה לדרכו היה מהלך וכו'. אל תתן ה' מאויי רשע רבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע מחשבות לבו. זממו אל תפק עשה לו זמם לעשו הרשע שלא תהא לו נחת רוח שלמה. ומה זמם עשה לו הקב"ה אלו בני ברבריא ובני גרמניא שאדומיים מתיראים מהם. ד"א וישלח יעקב מלאכים מה כתיב למעלה מן הענין ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה כמה הוא מחנה אלקים שני אלפים רבוא שנאמר רכב אלקים רבותים אלפי שנאן. ויקרא שם המקום ההוא מחנים שתי מחנות למה מלמד שנתנו לו ליעקב ארבעת אלפים רבוא מלאכי השרת ונדמו כולם לחיילות של מלך מהם לבושי ברזל מהם רוכבי סוסים מהם יושבי קרנות פגע בלבושי ברזל א"ל של מי את א"ל של יעקב וכן רוכבי סוסים וכן ביושבי קרנות הדא הוא גכתיב מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי. ואף יעקב היה מזכיר לעשו הרשע שמו של הקב"ה כדי ליראו ולבהלו דכתיב כי על כן ראיתי פניך וגו'. משל דיעקב ועשו למה הדבר דומה לאחד שזימן חבירו לסעודה והכיר בו שהוא מבקש להרגו א"ל דומה תבשיל זה לאותו תבשיל שטעמתי בבית המלך אמר ידע ביה מלכא מסתפי ולא קטליה אף הכא כיון שאמר לעשו כראות פני אלקים אמר עשו הרשע הגיעו הקב"ה לכבוד הזה שוב איני יכול לו. מלאכים שלוחי בשר ודם. אמר רבי חמא בר חנינא הגר שפחת שרה היתה ונזדווגו לה חמשה מלאכים זה שהוא אהובו של בית על אחת כמה וכמה. יוסף קטנן של שבטים נזדווגו לו שלשה מלאכים וימצאהו איש וישאלהו האיש ויאמר האיש זה שהוא אביהם על אחת כמה וכמה. לפניו זה שבא עתו ליטול מלכות לפניו חלש פורפוריה וטלקיה קודמוי א"ל אין שני זרזירין ישנים על דף אחד: