Quotation_auto על בראשית 27:35

ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך. ואין ברכה מיוחדת. אחר שבכלל ברכותיו ברכתיך. כי אני שמתי אותו אדון לביתך ומושל בכל קנייניך ואתה כעבד לו. ולפי שהיה עשו בנפש מרה לא רצה לומר בפירוש שהיה עבדו. אלא אמר הן גביר שמתיו לך. וחזר ופירש ואמר ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים. וידוע שלא היה לו אח אחר. והוא הסתיר הדבר מפני צערו. ורצה לומר לו שהברכה שהיתה ראויה לו. היא היות גביר ומלך לפי גאותו שיהיו לו עבדים אלף אלפין. ושיהיה מושפע מטובות זה העולם שהן דגן ותירוש. ואלו הברכות כבר קבלם יעקב באופן שלא נשאר לך ברכה מיוחדת. ולכן שאר הברכות שלא היו ראויות לעשו לא הזכירם לו. לפי שזה השיב על מה שאמר הלא אצלת לי ברכה מיוחדת לי ואלו הברכות היו מיוחדות לו. אבל הברכה הראשונה והאחרונה שהם העיקריות לתגמול הנפש. שזהו כריח שדה אשר ברכו ה' שהוא גן עדן ועולם הבא. וכן אורריך ומברכך שזה כח אלהי מצד הנשמה החצובה מכסאו שיש לעם ישראל. לא עשה כן לכל גוי שיהיה לו כח לברך ולקלל. לא הזכירם לו. לפי שלא היו ראויות לו ולא מיוחדות לו ולמאמרו שאמר הלא אצלת לי ברכה. ולכן תמצא שאמר כאן ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר. כי לא היה לו לומר אלא ויאמר הן גביר. כאומרו למעלה הן גביר ויאמר בא אחיך. אבל הרצון בזה כי על כל העבר לא היתה תשובה אלא דחייה שדחה אותו בקש כאומרו בא אחיך ויקח ברכתך. ידוע שלכל אחד מהבנים ראוי שיהיה לו ברכה מיוחדת כאומרו איש אשר כברכתו ברך אותם. אבל עכשיו שהיתה תשובה אמיתית כמו שראויה מאב לבן. אמר ויען יצחק ויאמר לעשו. לפי שכאן גלה לו הטעם האמתי שלא היה רוצה לברכו. ולכן אמר ולך איפה מה אעשה בני. כי בני אתה והייתי רוצה לברכך. אבל איני יכול. ויאמר עשו אל אביו. כלומר אחר שאתה אבי. איך אתה מתנהג עמי באכזריות. הברכה אחת היא לך אבי. ברכני גם אני אבי כמו שברכת לו. אחר שקראת אותי בני ברכני גם אני אבי כאב לבן שחייב לברכו. ואע"פ שלא תתקיים. וישא עשו קולו ויבך. אחר שראה שאין לו תקוה. ורמז גם כן באומרו הברכה אחת היא לך אבי. לפי שאע"פ שהפציר עשו ביצחק. לא רצה לברכו אלא אמר בא אחיך במרמה. וכן גם ברוך יהיה. ושילש ואמר הן גביר שמתיו לך ולך איפה מה אעשה בני. באופן שבכל זה היה מחזיק בדברו הראשונה. לכן אמר לו הברכה אחת היא לך. אין זה ראוי לאדם כמוך בעל שינויים. כי לשם יתברך ראוי זה. כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה. ואמר אני ה' לא שניתי. אבל אתה שאתה אדם ולא אל. אין ראוי לעמוד בדבור אחד קיים. וזהו הברכה אחת היא לך. ובפרט שאתה אב לבנים רבים. ולכל אחד צריך שינוי בברכתו לפי הכנתו ולפי פעולותיו. וזהו אבי. ולכן ברכני גם אני אבי כאב לבנים יהיה מה שיהיה. ולכן אמר ויען יצחק אביו ויאמר אליו. כאב לבן בלי נבואה ורוח הקודש. ולכן לא אמר ויתן לך האלהים כמו ביעקב. אלא ברכה הפוכה בלי ברכה. הנה משמני הארץ יהיה מושבך. ואחר כך ומטל השמים מעל. והנה משמני הארץ א"א שיהיו בלא טל בראשונה. וכאן אמר הטל באחרונה. אבל ליעקב אמר ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ:

ועל חרבך תחיה שהוא אומנות רציחה. ואחר שאתה רוצח אין ראוי שתהיה ארצך אלא בנחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע אלא בדרך מקרה. כמו שאמר דוד על שאול הרי בגלבוע אל טל ואל מטר עליכם. ולכן לא אמר לו מטל השמים בראשונה. ואת אחיך תעבוד. אף על פי שתהיה בעל החרב. וכן רמז לו ועל חרבך תחיה שיהיה בעל דילטורא על ישראל. להיות רכיל לעלות ולהשטין בלשון רמיה הנקראת חרב פיפיות כאומרם הוא שטן וכו'. ועם כל זה ואת אחיך תעבוד וכו'. כי אתה כעבד תלך לפניו שרוצה להרוג לאדוניו והיה כאשר תריד בשיחך ותדבר האמת מרוע מעשיהם. ופרקת עולו. ודעתי עוד בזה באומרו ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושביך. לפי שיש בכאן מקום עיון למה אמר ויען יצחק אביו. כי די שיאמר ויאמר אליו הנה משמני הארץ וגו'. ועוד למה אמר יהיה מושביך שנראה שבהכרח הוא שיהיה משמני הארץ מושבו. ועוד למה אמר משמני הארץ בראשונה ומטל השמים באחרונה. והיה ראוי להיפך. ועוד מה רצה לומר והיה כאשר תריד. והנראה שיצחק עמד על משמרתו הראשונה שאמר בא אחיך ויקח ברכתך. באופן שבשום ענין לא רצה לברכו. וכשראה שעשו נשא קולו ויבך. נכמרו רחמיו עליו והמו מעיו לו ומצד זה ענה לו כאב לבן. וזהו ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושביך. כלומר אינך צריך לברכתי. כי אחר שאתה רשע והולך אחר מראה עיניך ואחר התענוגים לרעות בגנים ובשדות לצוד ציד להביא. לא יחסרו לך טובות העולם הזה כי דרך רשעים צלחה ויציצו כל פועל און. ולכן בהכרח הוא כי משמני הארץ יהיה מושביך. ואמר ומטל השמים מעל לרמוז כי אף על פי שזה אינו מן הראוי שיצליחו דרך הרשעים. כן הוא דרך העולם. ואף על פי שהוא דרך הפכי. כן ראוי שתהיה ברכתך הפוכה. משמני הארץ בראשונה ואחר כך טל השמים מעל. לרמוז לו שברכתו הפוכה ושלא כדין. אבל ביעקב אמר מטל השמים ומשמני הארץ. וכל זה אמר לו כאב לבן בלי נבואה ובלי שכינה. ולזה לא הזכיר בכאן ויתן לך האלהים אלא ויען יצחק. שהוא מאמר מופשט כאב לבן. ואף על פי שאתה רשע וגזלן ושופך דמים וחרב פיפיות בידך לא יועיל לך כלום. ולעולם תהיה לו עבד עולם. ולא תחשוב כי בחרבך הקשה תוכל להנצל ממנו. וזהו ועל חרבך תחיה. ואע"פ שהכל מתיראים מבעל החרב ועובדים אותו. אתה לא תהיה כן אלא ואת אחיך תעבוד. אבל התיקון שלך הוא והיה כאשר תריד כלומר כאשר תריד ותצטער ותתחרט ממעשיך הרעים. מיד ופרקת עלו מעל צוארך ותהיה שוה לנו ולא תהיה לו עבד עולם שגדול בעל תשובה. אבל באופן אחר ואת אחיך תעבוד: