Quotation_auto על בראשית 30:1

ויבן קשטה ככלה והביאה לו את סבור שמתחת חרוב אחד או מתחת שקמה אחת הביאה לו אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין ואחר כך הביאה לו הדא הוא דכתיב בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה וגו' ועשה לו כתלים של זהב וקתדראות של אבנים טובות ומרגליות. ויבן התבונן מהיכן לבראותה. לא ברא אותה מן הראש שלא תהא קלת ראש ולא מן העין שלא תהא סקרנית ולא מן האזן שלא תהא צייתנית ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן הלב שלא תהא קנאתנית ולא מן היד שלא תהא משמשנית ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית אלא ממקום צנוע באדם ואפילו הוא ערום אותו מקום מכוסה ועל כל אבר ואבר שהוא בורא היה אומר לה אשה צנועה ואף על פי כן ותפרעו כל עצתי לא בראתי אותה מן הראש ומקלת ראשה ותלכנה נטויות גרון ולא מן העין והרי היא סקרנית שנאמר ומשקרות עינים ולא מן האוזן והרי היא צייתנית שנאמר ושרה שומעת ולא מן הלב והרי היא קנאתנית שנאמר ותקנא רחל באחותה ולא מן היד והרי היא משמשנית שנאמר ותגנב רחל ולא מן הרגל והרי היא פרסנית שנאמר ותצא דינה בת לאה ולא מן הפה והרי היא דברנית שנאמר ותדבר מרים. ויביאה אל האדם טובוי לקיריא דמלכא שושביניה. ויאמר האדם זאת הפעם בתחלה בראה לו וראה אותה מלאה רירים ודם והפליגה וחזר ובראה לו פעם שניה הדא הוא דאמר זאת הפעם.

ויבן קשטה ככלה והביאה לו את סבור שמתחת חרוב אחד או מתחת שקמה אחת הביאה לו אלא משקשטה בכ"ד מיני תכשיטין ואחר כך הביאה לו הדא הוא דכתיב בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה וגו' ועשה לו כתלים של זהב וקתדראות של אבנים טובות ומרגליות. ויבן התבונן מהיכן לבראותה. לא ברא אותה מן הראש שלא תהא קלת ראש ולא מן העין שלא תהא סקרנית ולא מן האזן שלא תהא צייתנית ולא מן הפה שלא תהא דברנית ולא מן הלב שלא תהא קנאתנית ולא מן היד שלא תהא משמשנית ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית אלא ממקום צנוע באדם ואפילו הוא ערום אותו מקום מכוסה ועל כל אבר ואבר שהוא בורא היה אומר לה אשה צנועה ואף על פי כן ותפרעו כל עצתי לא בראתי אותה מן הראש ומקלת ראשה ותלכנה נטויות גרון ולא מן העין והרי היא סקרנית שנאמר ומשקרות עינים ולא מן האוזן והרי היא צייתנית שנאמר ושרה שומעת ולא מן הלב והרי היא קנאתנית שנאמר ותקנא רחל באחותה ולא מן היד והרי היא משמשנית שנאמר ותגנב רחל ולא מן הרגל והרי היא פרסנית שנאמר ותצא דינה בת לאה ולא מן הפה והרי היא דברנית שנאמר ותדבר מרים. ויביאה אל האדם טובוי לקיריא דמלכא שושביניה. ויאמר האדם זאת הפעם בתחלה בראה לו וראה אותה מלאה רירים ודם והפליגה וחזר ובראה לו פעם שניה הדא הוא דאמר זאת הפעם.

ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' אמרה שרה יודעת אני מהיכן היא מכתי לא מפני כשפים ולא מפני קמיע שאני צריכה אלא עצרני ה' מלדת אולי אבנה גם אנכי ממנה תני כל מי שאין לו בנים [כאילו מת] כאילו הרוס. כאילו מת שנאמר ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. כאילו הרוס אולי אבנה ממנה ואין בונין אלא ההרוס. וישמע אברם לקול שרי לקול רוח הקודש שבה כמה דאת אמר ועתה שמע לקול דברי ה'. ותקח שרי אשת אברם את הגר לקחתה בדברים א"ל אשריך שאת מידבקת לגוף הקדוש הזה: