Quotation_auto על בראשית 31:28

וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו. אמר ר' שמעון בן גמליאל בשלשה דברים אני אוהב את בני מדי שאין נושכים ואוכלין אלא חותכין ואוכלים ואין נושקין אלא ביד ואין נוטלים עצה אלא בשדה דאית בה רווח הדא הוא גכתיב וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו. אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך צפה הקב"ה מה שעתיד לעשות לבן עם אבינו יעקב והיה צר צורה כיוצא בה. אם כה אמר אין כתיב כאן אלא אם כה יאמר. כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אין כתיב כאן אלא עושה לך. ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום יעקב (יעקב) לו ולדורות. אין דור שאין בו כאברהם ואין דור שאין בו כיעקב ואין דור שאין בו כמשה. שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים עולים אין כתיב כאן אלא העולים מאליהן היו עולים. ויצל אלקים את מקנה וגו' כזה שהוא מציל מן הנצולות. ותען רחל ולאה ותאמרנה לו למה מתה רחל תחלה ר' יהודה אומר מפני שדברה בפני אחותה א"ל ר' יוסי מימיך ראית אדם קורא ראובן ושמעון עונה אותו והלא לרחל קרא ורחל ענתה. על דעתיה דר' יהודה ניחא. על דעתיה דר' יוסי לא מתה אלא מקללתו של זקן עם אשר תמצא את אלקיך לא יחיה והוה כשגגה שיוצאה מלפני השליט. הלוא נכריות נחשבנו לו וגו' אפשר כן אלא אי הוה חמי קווקיא טבא הוה נסיב ליה פטיקלין טב הוה נסיב ליה. ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים לב חכם לימינו זה יעקב ולב כסיל לשמאלו זה עשו ויקח עשו את נשיו ואחר כך את בניו ואת בנותיו. ולבן הלך לגזוז את צאנו בכל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם. ותגנוב רחל את התרפים היא לא נתכוונה אלא לשמים אמרה מה אנא מיזל לי ונשבוק הדין סבא בקלקוליה לפיכך ותגנוב רחל את התרפים. ויגד ללבן ביום השלישי אמר ר' אבהו מה שהלך יעקב אבינו לשלשה ימים הלך לבן ביום אחד. אמר ר' חייא בר אבא מה שהלך יעקב אבינו לשבעה ימים הלך לבן ליום אחד. מה נפשך רוצה ולא רוצה כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב וכתיב ויגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה שנאמר וירדוף אחריו דרך שבעת ימים יומא דהוו קיימי ביה הוי מה שהלך יעקב אבינו לשבעה ימים הלך לבן ביום אחד. ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה וגו' השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע. אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל טובתם של רשעים רעה היא אצל צדיקים שנאמר השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע בשלמא רע לחיי אלא טוב אמאי לא אלא שמע מינה אפילו טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים. בשלמא הכא דלמא מדכר ליה שמא דעבודה זרה אלא התם מאי רעה איכא. משום דקא שדי בה זוהמא. דאמר ר' יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן אותם שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן. השמר לך מדבר עם יעקב אפילו דברים שאתה אומרן לטובתו הוא חשבן לרעתו. למה נחבאת לברוח אמר דלמא דחזר ביה. ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי אמר עד כדון אית ביה אמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע אמר לית הוא מניה. למה גנבת את אלקי כיון ששמעו השבטים כך אמרו בושנו ממך לבן אבי אמנו שלעת זקנתך את אומר למה גנבת את אלקי. ויבא באהל רחל דהוה משמשנית. ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל בעביטא דגמלא. ותאמר אל אביה אמר ר' יוחנן תרפים לא מצא קיתוניות מצא נעשו תרפים קיתוניות שלא לבייש את רחל:

וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו. אמר ר' שמעון בן גמליאל בשלשה דברים אני אוהב את בני מדי שאין נושכים ואוכלין אלא חותכין ואוכלים ואין נושקין אלא ביד ואין נוטלים עצה אלא בשדה דאית בה רווח הדא הוא גכתיב וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו. אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך צפה הקב"ה מה שעתיד לעשות לבן עם אבינו יעקב והיה צר צורה כיוצא בה. אם כה אמר אין כתיב כאן אלא אם כה יאמר. כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אין כתיב כאן אלא עושה לך. ויאמר אלי מלאך האלקים בחלום יעקב (יעקב) לו ולדורות. אין דור שאין בו כאברהם ואין דור שאין בו כיעקב ואין דור שאין בו כמשה. שא נא עיניך וראה כל העתודים העולים עולים אין כתיב כאן אלא העולים מאליהן היו עולים. ויצל אלקים את מקנה וגו' כזה שהוא מציל מן הנצולות. ותען רחל ולאה ותאמרנה לו למה מתה רחל תחלה ר' יהודה אומר מפני שדברה בפני אחותה א"ל ר' יוסי מימיך ראית אדם קורא ראובן ושמעון עונה אותו והלא לרחל קרא ורחל ענתה. על דעתיה דר' יהודה ניחא. על דעתיה דר' יוסי לא מתה אלא מקללתו של זקן עם אשר תמצא את אלקיך לא יחיה והוה כשגגה שיוצאה מלפני השליט. הלוא נכריות נחשבנו לו וגו' אפשר כן אלא אי הוה חמי קווקיא טבא הוה נסיב ליה פטיקלין טב הוה נסיב ליה. ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים לב חכם לימינו זה יעקב ולב כסיל לשמאלו זה עשו ויקח עשו את נשיו ואחר כך את בניו ואת בנותיו. ולבן הלך לגזוז את צאנו בכל מקום שנאמר גזיזה עושה רושם. ותגנוב רחל את התרפים היא לא נתכוונה אלא לשמים אמרה מה אנא מיזל לי ונשבוק הדין סבא בקלקוליה לפיכך ותגנוב רחל את התרפים. ויגד ללבן ביום השלישי אמר ר' אבהו מה שהלך יעקב אבינו לשלשה ימים הלך לבן ביום אחד. אמר ר' חייא בר אבא מה שהלך יעקב אבינו לשבעה ימים הלך לבן ליום אחד. מה נפשך רוצה ולא רוצה כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב וכתיב ויגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה שנאמר וירדוף אחריו דרך שבעת ימים יומא דהוו קיימי ביה הוי מה שהלך יעקב אבינו לשבעה ימים הלך לבן ביום אחד. ויבא אלקים אל לבן הארמי בחלום הלילה וגו' השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע. אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי כל טובתם של רשעים רעה היא אצל צדיקים שנאמר השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע בשלמא רע לחיי אלא טוב אמאי לא אלא שמע מינה אפילו טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים. בשלמא הכא דלמא מדכר ליה שמא דעבודה זרה אלא התם מאי רעה איכא. משום דקא שדי בה זוהמא. דאמר ר' יוחנן בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן אותם שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן. השמר לך מדבר עם יעקב אפילו דברים שאתה אומרן לטובתו הוא חשבן לרעתו. למה נחבאת לברוח אמר דלמא דחזר ביה. ולא נטשתני לנשק לבני ולבנותי אמר עד כדון אית ביה אמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע אמר לית הוא מניה. למה גנבת את אלקי כיון ששמעו השבטים כך אמרו בושנו ממך לבן אבי אמנו שלעת זקנתך את אומר למה גנבת את אלקי. ויבא באהל רחל דהוה משמשנית. ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל בעביטא דגמלא. ותאמר אל אביה אמר ר' יוחנן תרפים לא מצא קיתוניות מצא נעשו תרפים קיתוניות שלא לבייש את רחל: