Quotation_auto על בראשית 31:42

והדרך השני שהוצרך זה הנסיון בכאן. לפי שאולי שגג אברהם בהכנסו בברית עם אבימלך עובד עבודה זרה ונשבע אבימלך בשם עבודה זרה שלו. ועבר על ושם אלהים אחרים לא תזכירו. כמאמרם ז"ל. ויעקב אמר קטונתי מכל החסדים ולא נמצא בידו עון אשר חטא. זולת שנכנס בברית עם לבן ושגיאות מי יבין. ולפי שהקדוש ברוך הוא סביביו נשערה מאד ומדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. הוצרך השם בכאן לנסות את אברהם בשביל ברית אבימלך. ולכן אמר ויהי אחר הדברים האלה של ברית אבימלך. והאלהים נסה את אברהם ללבנו ולזככו ככסף צרוף מזוקק עשר פעמים. ודרך המדרש הנעלם צלולה. ובשמן אפרסמון בלולה. ובעיקרי ושרשי התורה כלולה. ולרחם על עם בחר לנחלה. ובכאן נכמרו רחמי אב על בני סגולה. ובכאן נתעטר אברהם בעטרת זהב גדולה. וזהו והאלהים נסה אברהם לשם ולתהלה. כמו ארים נסי בהר גבוה ותלולה. והנה זה שמן אפרסמון כקול המולה. לכל מחנה עם רב וקהלה. כי כולם יבינו זה כי בזה קנה אברהם מעלה. ליקח בנו יחידו רצתה נפשו בן הזקונים. ולהר אלהים עלה. בשמחה ובטוב לבב בדרך סלולה. לשוחטו לשם עולה. זאת תורת העולה. היא העולה על כל המעשים ועל כל הנסיונות מעולה. בכתם זהב ואופיר ועל ראשה גולה. הביאי עצה וחקירה ועשי פלילה. ותמצא כי על זה זכו בניו לגאולה. ובשעה שיפתחו לפניו ספרי האף והחמה ויהיו בניו מכעיסין לפניו. ראוי שיזכור איך האב על בנו לא חמל ויכבוש כעסו ויגולו רחמיו על מדותיו. הנה אלה קצות דרכי הפרסום איך בזה קנה אברהם מעלה גדולה בזה הנסיון. והאלהים נסה את אברהם ובזה השמן של אפרסמון מעורבים ריח שמניך טובים גנוזים בסתר החכמה. שכל זה היה לכלול מדת הדין עם רחמים. בענין שלא תוכל להזיק. כי יצחק סוד הפחד והדין. כאומרו בענין ופחד יצחק היה לי. ולולי שגברו רחמי אברהם על פחד יצחק היה משחית העולם. ולכן אמר והאלהים שהוא מדת הדין נסה את אברהם ורוממהו והעלהו לכלול את יצחק עם הרחמים. וזהו שאמרו והאלהים נסה את אברהם לרבות את יצחק. כי ג"כ נתנסה יצחק בהיותו בן שלשים ושבעה שנים. ואם היה רוצה היה בועט באביו הזקן ומשליכו על אחד ההרים. אבל קבל הדבר בשמחה וברצון נפשו נעקד והושם על גבי מזבח להיותו סימן לבניו. שבזכות זה יעקו' השם כל מדות הדין ויכפה אותם ויכבשו רחמיו את כעסו. כדכתיב ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו. וזהו ענין נסיון אברהם ועקידת יצחק שעקדו אברהם וקשרו במדת רחמיו כדי שלא יצא להשחית העולם. ולכן יצחק הוא אמצעי בן אברהם. ויעקב רחמים מכאן ורחמים מכאן. בענין שלא יצא לקטרג. וכאן נתבשר ביעקב דכתיב ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. הוא יעקב משולש בזכות החוט המשולש. ולכן בר"ה אנו אומרים ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור. כמו שהוא נעקד ונקשר כן תקשור ותכפה כל מיני מדות הדין. וזהו סוד תקיעה תרועה תקיעה יצחק באמצע. וכן בכאן סוד ויסע ויבא ויט. כנגד אברהם יצחק ויעקב. וזהו סוד ובכן ובכן ובכן. כמו שפירשתי בספר צרור הכסף בהלכות ראש השנה הנה הוא נמצא בפא"ס היא העיר הגדולה. וכל זה ברחמי השם על בניו ונתן לנו עצות טובות. איך נהיה נצולים מכל מיני זעם ועברה. אחר שמדת הדין ודרך המשפט טובה שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו:

פינחס בן אלעזר. לפי שאמר למעלה וירא פינחס ויקח רומח בידו. ואמרו בזוהר שראה שמדת הדין היתה מתוחה כנגד ישראל. ומלאך המות היה מרקד ביניהם. ולכן ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו. כבר אמרו ששם כל רמ"ח איבריו וגופו בשביל אהבת השם. וזה רמז שמעלו ישראל בה' ועברו על ברית ה' ומעלו בחרם. ולכן נכנס רוח עועים בכל רמ"ח איברים שבהם כמנין חרם. והיתה המגפה בהם. ולכן בא פנחס ולקח רומח בידו להשיב חמתו מהשחית. והחזיק בברית ה' ובמצותיו שהם רמ"ח מצות עשה. וכולן כלולות במצוה זו של מסורת הברית. בענין שבזה נהפך החרם לרמח. והרמ"ח לרחם. כי השם רחם עליהם ונשתנה ממדת הדין של חרם. למדת רחמים של רחם ארחמנו נאם ה'. זהו לפי הנגלה. ולפי הנסתר אמרו וירא פנחס מה ראה. אמרו שראה אות מ"ם של מלאך המות שבאת בסבת חוה. ותקח ותאכ"ל מפרי"ו ר"ת מות. וזאת האות היתה פורחת על ישראל ומכלה בהם. וכשראה פנחס אות מ"ם של מלאך המות שהיתה פורחת עליהם. חטפה וחברה עמו. ואחז במדת הדין החזקה. בענין שלא יקטרג על ישראל. ויקח רמח בידו. שלקח אות מ"ם של מלאך המות וחברה עם שמו שעולה ר"ח. והם האותיות שנשארו מרמ"ח. ופינחס כתוב עם יו"ד עולה מאתים ושמונה. ועם המ"ם עולה רמ"ח. ואחר שחטף אות מ"ם של מלאך המות וחברה עמו ועם שמו. מיד נעצרה המגפה ולא היה כח לשטן להשטין. ולזה רמזו באומרו כי פינחס עולה כמו יצחק. לפי שיצחק נאמר בו ופחד יצחק היה לי. ופנחס נדבק ביצחק וחטף אות מ"ם של מלאך המות לרחם על ישראל. ושם עצמו בסכנה בעבור קידוש השם ואהבתו. כמו יצחק שנקדש בהר המוריה. ולכן כמו שהוא חטף אות אחת של מלאך המות וחברה עמו. כן הוסיף לו השם אות אחד משמו והוא אות יו"ד נכתב פינחס מלא יו"ד. והטעם לפי שהוא קנא על הברית. לפיכך הוסיפו לו סוד אות ברית קדוש. היא אות יוד שהיא עטרת הברית. וזהו הנני נותן לו את בריתי שלום. היא סוד אות היו"ד הנקראת ברית שלום. ובזה והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם. היא ברית מלח עולם:

סוף דבר הברכה הזאת היא כלל כל התורה כולה. לפי שהוא ברכה משולשת יש לנו לדרוש שהיא כנגד אברהם יצחק ויעקב שהם חוט משולש בזכיות. יברכך ה' וישמרך כנגד אברהם שהוא בעל הברכות. דכתיב ואברכה מברכיך וכתיב והיה ברכה. יאר ה' פניו אליך כנגד יצחק שיש לו פנים של זעם. כדכתיב ופחד יצחק היה לי. ולפי שיצחק בשעת העקידה נסתכל בדיוקנו של מעלה. לפי שהשם האיר פניו אליו עד שבסבת האורה החזקה כהו עיניו. אמר בו יאר ה' פניו אליך. ובברכה זו אנו מאירים פניו של זעם. וזהו ישא ה' פניו אליך ויחונך. כדכתיב ראה ראינו כי היה ה' עמך. ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום כנגד יעקב שנתן לו השלום. דכתיב ויעקב נסע סוכותה היא סוכת שלום. לפי שכבר עשה שלום למעלה ולמטה. למעלה עם המלאך דכתיב ויאבק איש עמו. וכתיב וירא כי לא יכול לו וכתיב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים. וזהו כנגד ישא ה' פניו אליך. ותנצל נפשי כנגד וישם לך שלום. וכן עשה שלום למטה עם עשו אחיו דכתיב וישקהו וכתיב אציגה נא עמך מן העם אשר אתי. מה כתיב שם ויבא יעקב שלם שלם בגופו ובנפשו. שלם מהמלאך שנצחו. שלם מאחיו שאמר לו יהי לך אשר לך והודה לו על הברכות. והוא יושב אהלים בין אהל אברהם ויצחק. ועשה שלום ביניהם ומכריע ביניהם בסבת האמת והשלום. דכתיב תתן אמת ליעקב. והוא הכתוב השלישי המכריע ביניהם בסבת השלום שיש בזה הפסוק השלישי. והאמצעי הוא הנבחר בכל הדברים. ולכן נקרא הבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה. כי השלום מכריע בכל הדברים. ולכן כתיב בו וישם לך שלום. וכן אלו השלשה ברכות הם כנגד שלשה ברכות ראשונות של שמנה עשרה שהם כנגד אברהם יצחק ויעקב. מגן אברהם. כנגד יברכך ה' וישמרך. אתה גבור לעולם ה'. כנגד יצחק שיש לו זרוע עם גבורה. אתה קדוש. כנגד יעקב דכתיב והקדישו את קדוש יעקב. ואמר ונקדשתי בתוך בני ישראל. ואמרינן גמרינן תוך תוך. להלן כתיב והבריח התיכון בתוך וגו'. וכתיב ונקדשתי בתוך וגו'. מה להלן יעקב אף כאן יעקב. וכבר אמרתי לך שהוא האמצעי שלם. ומזאת הברכה למד משה לומר את גדלך כנגד אברהם. ואת ידך החזקה כנגד יצחק. אשר מי אל בשמים ובארץ כנגד יעקב. דכתיב ויקרא לו אל אלהי ישראל. והוא עשה שלום בשמים ובארץ כמו שכתבתי למעלה. וכן אלו השלשה ברכות הם כנגד שלשה אחרונות. רצה ה' אלהינו כנגד אברהם. שהוא בעל החסד והרצון דכתיב הנה נא הואלתי לדבר אל ה'. וזה כנגד יברכך ה'. מודים אנחנו לך צור חיינו ומגן ישענו הוא כנגד יצחק. שלו הגבורה והדין. וזה כנגד יאר ה' פניו אליך. שים שלום הוא כנגד יעקב. שהוא בעל השלום. ולכן בחתימה יש גם כן שלום. המברך את ישראל בשלום. וזה כנגד וישם לך שלום שהיא חתימת אלו השלשה ברכות. וכן אלו השלשה פסוקים מתחילין ביו"ד כנגד שלשה יודי"ן שאנו כותבים במקום השם. שהם רמז על שלשה דברים עליונים שכתבתי בפרשת בהר סיני. שהם כנגד יהו"ה. וכנגד ישראל. וכנגד ירושלם. וזהו שלם לאלהא רבה. שלם לחזקיהו מלכא שהוא כנגד ישראל. שלם לירושלם קרתא. ולכן יברכך ה' כנגד השם. יאר ה' כנגד ישראל שהשם מאיר להם פנים. ישא ה' פניו אליך כנגד ירושלם שנקראת סוכת שלום. ואע"פ שהיא נופלת בעונותינו. זמן יבא שיסלק השם פני זעמו ממנו וישם לה שלום. וזהו ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. כי בשלום העיר יהיה לנו שלום. וכתיב ונתתי שלום בארץ: