ילקוט שמעוני על התורה
רבי שמואל ברבי יצחק מייתי ליה מסיפיה דספרא ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים אפשר כן אלא זה יהושע שעמד ממנו שהוא מעמיד חמה ולבנה שהן שולטין מסוף העולם ועד סופו. רבי חנין מייתי ליה מסיפיה דאורייתא שנאמר בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ אפשר כן אלא זהו יהושע בן נון. אמר ר' שמעון בן יוחאי ספר משנה תורה היה סגנון ליהושע בשעה שנגלה עליו הקב"ה מצאו יו שב וספר משנה תורה בידו א"ל חזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר התורה הזה מפיך נטלו והראהו גלגל חמה ולבנה א"ל כשם שלא דממתי מזה אף אתם דומו מפני מיד וידום השמש וירח עמד, א"ל עבדא בישא לא זבינת כספא דאבא את. לא כך ראה אותך אבא בחלום והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים וגו' מיד וידום השמש וירח עמד:
צרור המור על התורה
ואמר וישתחוו לו ארצה. לקיים חלומו וי"א כוכבים משתחוים לי. וישאל להם לשלום. לפי שבראשונה דיבר אתם קשות. ואמרו עודנו חי. לפי שהוא אמר השלום לאביכם הזקן עודנו חי לרמוז על יצחק הצדיק ויעקב. אמרו הם שלום לעבדך לאבינו עודנו חי אבל הזקן איננו חי. וישא עיניו וירא את בנימין. לפי שכבר אמר למעלה וירא אתם את בנימין. אמר בכאן וישא עיניו וירא. כאלו ע"כ לא ראהו ונשא עיניו מחדש. הזה אחיכם הקטן. אם דרך תמיהה הזה אחיכם הקטן והוא גדול מכם. כאב לעשרה בנים. ואם דרך שאלה להעלים מהם הענין. ויבקש לבכות. אולי שנזכר מאמו ונתעצב על אמו ובקש לבכות כי הדמעות מקררות רתיחת הלבבות. ואולי היה הבכי משמחה. ואמר וישימו לו לבדו וגו'. להורות על מעלת יוסף ושכל בני המלכות היו מפחדים ממנו כי המצריים אינם אוכלים בשר לפי שהם עובדים למזל טלה. והוא היה שוחט את אלהיהם בפניהם בלי פחד והיה אוכל ומאכיל לאחרים. ויפה דרשו רז"ל כי לפי שהוא היה חושדם שהיו אוכלים אבר מן החי רצה הקב"ה שבדבר שחשדם בו יחשדוהו. וזהו וישימו לו לבדו ולהם לבדם:
ילקוט שמעוני על התורה
רבי חנן בשם ר' חנן דציפורי אמר שמע קול מלאכי השרת שהיו אומרים בא השמש אתא שמשא בשעה שאמר יוסף הנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי אמר מי גלה לזה ששמי שמש. אותן שתי שעות שהשקיע הקב"ה חמה בצאתו מבית אביו אימתי החזירו לו בחזרתו לבית אביו הדא הוא דכתיב ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל א"ל הקב"ה אתה סימן לבניך מה בצאתך מבית אביך השקעתי לך גלגל חמה ובחזרתך החזרתי לך גלגל חמה אף בניך בצאתם אמללה יולדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה ובחזרתם מהו אומר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה א"ר עקיבא שאלתי את רבן גמליאל ור' יהושע באיטלוז של אימאום כשהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של רבן גמליאל כתיב יזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל וכי שמש לו לבדו זרחה והלא לכל העולם כולו זרחה אמר ר' יצחק שמש שבאה בעבורו זרחה בעבורו דכתיב ויצא יעקב וילך וכתיב ויפגע במקום כי מטא לחרן הרהר בדעתו אמר אפשר עברתי במקום שהתפללו בו אבותי ולא התפללתי בו יהב דעתיה למהדר קפצה ליה ארעא מיד ויפגע במקום. בתר דצלי יהב דעתיה למהדר אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה מיד בא השמש. כתיב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו אמר ר' יצחק מלמד שנתקבצו כל האבנים כולם וכל אחד ואחד אמר עלי ינוח ראשו של צדיק זה. תנא וכולן נבלעו באחת: