ילקוט שמעוני על התורה
וישב יעקב בארץ מגורי אביו אברהם גייר גרים שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן אם מתכנסין כל באי עולם לברוא יתוש אחד ולזרוק בו נשמה אינן יכולין ואת אמרת ואת הנפש אשר עשו בחרן אלא אלו הגרים שגיירו ולמה עשו אלא ללמדך כל המגייר את הגר כאילו בראו. יעקב גייר גרים ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסירו את אלהי הנכר. ביצחק לא שמענו אלא וישב יעקב בארץ מגורי אביו מגויירי אביו. מה כתיב למעלה מן הענין ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וכתיב וישב יעקב. משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתירא מהן וישב לו ביניהן. כך כיון שראה יעקב אבינו עשו ואלופיו נתירא מהן וישב לו ביניהן. א"ר לוי משל לנפח שהיה פתחו פתוח לרשות הרבים ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים נכנסות למדינה אמר חבל למדינה מה נכנס בתוכה. והיה שם פקח אחד א"ל מאלו אתה מתירא גץ אחד משלך וגץ אחד משל בנך שורפין אותן הדא הוא דכתיב והיה בית יעקב אש וגו'. אלה תולדות יעקב יוסף התולדות הללו לא באו אלא בזכות יוסף ובשבילו לא הלך יעקב אצל לבן אלא בשביל רחל התולדות היו ממתינים עד שבא יוסף הדא הוא דכתיב ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף. מי מורידו למצרים יוסף. מי מכלכלן במצרים יוסף. לא נקרע הים אלא בשביל יוסף הדא הוא דכתיב ראוך מים יחילו גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף. אף הירדן לא נקרע אלא בשביל יוסף. אלה תולדות וגו' לא הוה צריך קרא למימר אלא אלה תולדות יעקב ראובן. אלא מה יעקב נולד מהול אף יוסף נולד מהול. מה זה היתה אמו עקרה אף זה היתה אמו עקרה. מה זה נתקשה אמו בשעת לידה אף זה נתקשה אמו בשעת לידה. מה זה ילדה אמו שנים אף זה ילדה אמו שנים. מה זה אחיו שונא אותו אף זה אחיו שונאים אותו מה זה אחיו מבקש להרגו אף זה אחיו מבקשים להרגו. זה רועה וזה רועה. זה נשטם וזה נשטם. זה נגנב וזה נגנב. זה נגנב שני פעמים וזה נגנב שני פעמים. זה נתברך בעשר וזה נתברך בעשר. זה יצא חוצה לארץ וזה יצא חוצה לארץ. זה נשא אשה חוצה לארץ וזה נשא אשה חוצה לארץ. זה הוליד בנים חוצה לארץ וזה הוליד בנים חוצה לארץ. זה לווהו מלאכים וזה לווהו מלאכים. זה נתגדל על ידי חלום וזה נתגדל על ידי חלום. זה נתברך בית חמיו בשבילו וזה נתברך בית חמיו בשבילו. זה ירד למצרים וזה ירד למצרים. זה כלה את הרעב וזה כלה את הרעב. זה משביע וזה משביע. זה מצוה וזה מצוה. זה מת במצרים וזה מת במצרים. זה נחנט וזה נחנט. זה עלו עצמותיו וזה עלו עצמותיו. אלה תולדות יעקב יוסף אמרו ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף. אלא שיצא שכבת זרע ממנו מבין צפרני ידיו. ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו וכו' כדכתוב בפסוק ויבוא הביתה לעשות מלאכתו. ראויה היתה בכורה לצאת מרחל דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף וגו' (כדכתוב ברמז קכ"ה וברמז מ"ט):
ילקוט שמעוני על התורה
אמר רב כהנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא יוסף שקידש שם שמים בסתר הוסיפו לו אות אחת משמו של הקב"ה. יהודה קידש שם שמים בפרהסיא נקרא כולו על שמו של הקב"ה. מאי היא דכתיב ויהי כהיום הזה ויבוא הביתה לעשות מלאכתו מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו. רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו נכנס. ואין איש מאנשי הבית שם בבית אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש תנא דבי רבי ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולם לבית ע"ז שלהם והיא אמרה להם חולה אניאמרה אין לי יום שאזקק ליוסף כיום הזה. ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי באותה שעה נראה לו דמות דיוקנו של אביו אמרה לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה עמהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא ורועה זונות יאבד הון. מיד ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו נעץ צפרניו בקרקע. מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל משם זכה ונקרא אבן ישראל שנאמר רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף אמרו ראוי היה יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצא מאביו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף וכו' ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו שנאמר ובני בנימן וגו' בלע שנבלע בין האומות. בכר שהיה בכור לאמו. אשבל ששבאו אל. גרא שגר באכסניות. נעמן שהיה נעים ביותר. אחיו ראש שהיה אחי וראשי. מופים וחופים הוא לא ראה בחופתי ואני לא ראיתי בחופתו. וארד שירד לבין האומות:
ילקוט שמעוני על התורה
רבי יהודה אומר יום גידול נילוס היה והלכו כולם לראות והוא לא הלך אלא ויבוא הביתה לעשות מלאכתו לחשוב חשבונות של רבו. רבי נחמיה אומר יום טיאטרון הידודלכו כולן לראות והוא לא הלך. ר' שמואל בר נחמן אמר לעשות מלאכתו ממש ר' חייא מתני איקונין לאביו ראה וצנן דמו שנאמר מידי אביר. ר' הונא בשם רב מתני איקונין של אמו ראה וצנן דמו שנאמר משם רועה אבן ישראל מי עשה כך מאל אביך ויעזרך. הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי אמר רבי חנינא כנגד עבודות המשכן. ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא אמר כנגד מלאכה ומלאכות שבתורה. בעי רב יוסף האי ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא או לא מספקא ליה משום דכתיב והמלאכה היתה דים והא כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס או דילמא ויבוא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא והכי קאמר דשלימא להו עבידתא. כיון שבא ליזקק לה בא הקב"ה בדמות אביו ונתקררה אמתו שנאמר ותשב באיתן קשתו אמרה לו מה לך אמר לה אבא אני רואה. אמרה ליה והיכן הוא ואין איש מאנשי הבית. א"ל את בת חמורים אשר בשר חמורים בשרם וחמור אינו רואה אבל אנא מן הרואים שנאמר וירא את המקום מרחוק. אותו היום הלכו כולם לעבודה זרה והיא עשתה עצמה חולה כיון שחזרו הלכו חברותיה לבקרה אמרו לה מה לך שפניך כך ספרה להן כל המאורע אמרו לה אין לך תקנה אלא אמור לבעליך כך וכך ויחבשנו בבית האסורין. אמרה להן בבקשה מכן שתאמרנה כל אחת ואחת [לבעליכן ] שאף לכן תבע ועשו כן. ונכנסו כל השרים לחצירו של פוטיפר וספרו לו רצה להרגו אמרה ליה אל תהרגנו ותאבד מעותיך אלא תחבשנו. אפילו כן רצה להרגו עד שבאת אסנת בסתר אל פוטיפרע ונשבעה לו וספרה האמת. אמר לה [הקב"ה] חייך הואיל ואת לומדת עליו זכות שבטים שאני מעמיד ממנו על ידך הם באים. ויש אומרים בת דינה היתה אלא שגידלה פוטיפרע: