ילקוט שמעוני על התורה
אמר רב הונא אמר רב שלשה תכיפות הן. תיכף לגאולה תפלה. תיכף לסמיכה שחיטה. תיכף לנטילת ידים ברכה תיכף לנטילת ידים אחרונה ברכת המזון. אמר אביי אף תיכף לתלמיד חכם ברכה במעשה ידיהם שנאמר נחשתי ויברכני וגו' איבעית אימא מהכא ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף:
ילקוט שמעוני על התורה
ותתפשהו בבגדו וג' וינס ויצא החוצה. קפץ בזכות אבות כד"א ויוצא אותו החוצה. שמעון איש קטרון אומר בזכות עצמותיו של יוסף קרע הים לפני ישראל שנאמר הים ראה וינוס בזכות וינס ויצא החוצה. ותקרא לאנשי ביתה נתנה אותו בפיהם של כולם. ותנח בגדו אצלה מחבקתו ומנשקתו. כדברים האלה עשה לי עבדך א"ל בשעת תשמיש. ויקח אדוני יוסף אותו א"ל אנא ידע דלית הוא מינך אלא שלא לערב פסולת בבני. ר' הונא אמר שמושו היה ערב לרבו והיה יוצא ומדיח את הכוסות ועורך את השלחנות ומציע המטות והיתה אומרת לו בדבר זה עסקתיך חייך אני עושקתך בדברים אחרים והוא אומר עושה משפט לעשוקים. חותכת אני אנונא שלך והוא אומר נותן לחם לרעבים. כובלתיך אני והוא אומר ה' מתיר אסורים. מסמא אני את עיניך והוא אומר ה' פוקח עורים. כופפת אני קומתך והוא אומר ה' זוקף כפופים. עד היכן עד שנתנה שרתוע של ברזל תחת צוארו כדי שיתלה עיניו ויביט בה אף על פי כן לא היה מביט בה הה"ד ברזל באה נפשו. ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף שמושו היה ערב לרבו היה יוצא ומדיח את הכוסות ועורך שלחנות ומציע לו את המטות. ירד יוסף למצרים ועשה בבית פוטיפר י"ב חודשים שנאמר ויהי מאז הפקיד אותו בביתו בבית מפני החמה בשדה מפני הצנה. י"ב שנה עשה בבית האסורין שנאמר ענו בכבל רגלו ויוסף בן ל' שנה בעמדו וגו'. בו בפרק מת יצחק וז' שני השבע וב' שני הרעב נמצא יוסף פרש מאביו שלא ראהו כ"ב שנה כשם שפרש יעקב מאביו:
ילקוט שמעוני על התורה
וסמך ושחט במקום שהן סומכין שוחטין תכף לסמיכה שחיטה. אמר רב הונא אמר ר' שלש תכיפות הן תכף לגאולה תפילה תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילתידים ברכה. אמר אביי אף תכף לת"ח ברכה במעשה ידיהם שנאמר נחשתי ויברכני וגו'. איבעית אימא מהכא ויברך ה' את בית המצרי וגו':