ילקוט שמעוני על התורה
קחו מזמרת הארץ ברים שהן מזמרין בעולם חלזון. חמר. קטף. ומורי. אגרי. מעט צרי בלסם קטף. ומעט דבש דבש בריא כאבן. [נכאת שעוה. ולוט מצטוכא]. בטנים ושקדים משח דבטנים ומשח דשקדים ומשח דלוזים. וכסף משנה קחו בידכם שמא הוקר השער. ואת הכסף המושב אמר להם הרי הדורון והרי הכסף והרי אחיכם. צריכיתון מילא אחרי אמרין ליה צלותך אנו בעין אמר לון ואי צלותי אתון בעין ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש. אמר ר' יוסי בר חנינא מ"ד וטבוח טבח והכן טבוח טבח פרע להן בית השחיטה והכן טול גיד הנשה בפניהם כמאן דאמר גיד הנשה נאסר לבני נח:
ילקוט שמעוני על התורה
ואל שדי יתן לכם רחמים אשרי הגבר אשר תיסרנו יה אשר תיסרנו ה' אין כתיב כאן אלא יה. כזה שהוא נדון לפני הדיין והוא אומר יה. כך אבינו יעקב אומר מי שעתיד לומר ליסורין די יאמר לצרותי די. ואל שדי יתן לכם רחמים על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא לעת מצוי חשבון. משראה עקב אבינו שנתמצה בחשבון התחיל שופך תחנונים ואל שדי יתן לכם רחמים. ר' יהושע פתח קריא בגלות ואל שדי יתן לכם רחמים ויתן אותם לרחמים. לפני האיש זה הקב"ה שנאמר ה' איש מלחמה. ושלח לכם את אחיכם אלו עשרת השבטים. אחר שבט יהודה ובנימין. ואני כאשר שכלתי בחרבן ראשון שכלתי בחרבן שני לא אשכל עוד. ד"א ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש זה השלטון. ושלח לכם את אחיכם זה יוסף. אחר זה בנימין. שמעון כמשמעו. ואני כאשר שכלתי מיוסף שכלתי משמעון ולא אשכל עוד. ויקחו האנשים את המנחה וגו' אין והכן אלא שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו. הדא אמרין ששמר יוסף את השבת עד שלא תנתן. וידברו אליו פתח הבית מלמד שהיה דוחפן לפניהם והן דוחין אותו לחוץ. ויאמרו בי אדוני ירד ירדנו ירידה היא לנו בארצנו היינו מפרנסים אחרים ועכשיו אנו צריכים לפרנסתך. ויאמר לשלום לכם אל תיראו בין בזכותכם בין בזכות אבותיכם מכל מקום כספכם בא אלי. ויוצא להם את שמעון הוה עביד כהדין צרצורא :