ילקוט שמעוני על התורה
המלאך הגואל אותי ר' אלעזר אומר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים. מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום. רבי שמואל בר נחמן אמר גדולה מן הגאולה שהגאולה על ידי מלאך דכתיב המלאך הגואל אותי ופרנסה על ידי הקב"ה דכתיב פותח את ידך ומשביע. רבי יהושע בן לוי אמר גדולה מקריעת ים סוף דכתיב לגוזר ים סוף לגזרים וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר. ויקרא בהם שמי (כתוב ברמז ק"כ). וידגו לרוב בקרב הארץ כתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין אמר ר' אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין זרעא דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא. ר' יוסי בר חנינא אמר מהכא וידגו לרוב מה דגים שבים מים מכסים בהן ואין עין הרע שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהן. רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מנהרא מסתכלן בי ולהוי להו זרעא שפירי כוותי. אמרי ליה רבנן ולא מסתפי מר מעינא בישא. אמר להו מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטה בהו עינא בישא דכתיב בן פרת וגו' ואיכא דאמרי מהכא עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלה לא תשלוט בה עין הרע (כדלעיל). ואולם אחיו הקטן יגדל (כתוב ברמז י"א). הנה אנכי מת רב נחמן ורב יצחק הוו יתבי בסעודתא בתר דסעוד א"ל רב נחמן לרב יצחק לימא לן מר מידי א"ל הכי אמר ר' יוחנן יעקב אבינו לא מת א"ל וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטיא א"ל מקרא אני דורש ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וגו' וכי בחרבו ובקשתו לקח והא כבר נאמר כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני. אלא בחרבי זו תפלה. ובקשתי זו בקשה (כתוב ברמז רל"ג) אמר יעקב מה אני מניח את בני ליפול ביד אומות העולם אני נלחם כנגדם הוא דא"ל ליוסף אשר לקחתי מיד האמורי וגו' והיכן מצינו שלקח יעקב בחרבו ובקשתו הוי אומר בשכם (הנה אביך חולה):
ילקוט שמעוני על התורה
המלאך הגואל אותי ר' אלעזר אומר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים. מה פרנסה בכל יום אף גאולה בכל יום. רבי שמואל בר נחמן אמר גדולה מן הגאולה שהגאולה על ידי מלאך דכתיב המלאך הגואל אותי ופרנסה על ידי הקב"ה דכתיב פותח את ידך ומשביע. רבי יהושע בן לוי אמר גדולה מקריעת ים סוף דכתיב לגוזר ים סוף לגזרים וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר. ויקרא בהם שמי (כתוב ברמז ק"כ). וידגו לרוב בקרב הארץ כתיב בן פרת יוסף בן פרת עלי עין אמר ר' אבהו אל תקרי עלי עין אלא עולי עין זרעא דיוסף לא שלטא ביה עינא בישא. ר' יוסי בר חנינא אמר מהכא וידגו לרוב מה דגים שבים מים מכסים בהן ואין עין הרע שולטת בהן אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בהן. רבי יוחנן הוה אזיל ויתיב אשערי טבילה אמר כי סלקן בנות ישראל מנהרא מסתכלן בי ולהוי להו זרעא שפירי כוותי. אמרי ליה רבנן ולא מסתפי מר מעינא בישא. אמר להו מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטה בהו עינא בישא דכתיב בן פרת וגו' ואיכא דאמרי מהכא עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלה לא תשלוט בה עין הרע (כדלעיל). ואולם אחיו הקטן יגדל (כתוב ברמז י"א). הנה אנכי מת רב נחמן ורב יצחק הוו יתבי בסעודתא בתר דסעוד א"ל רב נחמן לרב יצחק לימא לן מר מידי א"ל הכי אמר ר' יוחנן יעקב אבינו לא מת א"ל וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטיא א"ל מקרא אני דורש ואתה אל תירא עבדי יעקב וגו' ואת זרעך מארץ שבים מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים. ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך וגו' וכי בחרבו ובקשתו לקח והא כבר נאמר כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני. אלא בחרבי זו תפלה. ובקשתי זו בקשה (כתוב ברמז רל"ג) אמר יעקב מה אני מניח את בני ליפול ביד אומות העולם אני נלחם כנגדם הוא דא"ל ליוסף אשר לקחתי מיד האמורי וגו' והיכן מצינו שלקח יעקב בחרבו ובקשתו הוי אומר בשכם (הנה אביך חולה):
ילקוט שמעוני על התורה
ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקרב את קרבנו, מה ת"ל, לפי שבא ראובן וערער אמר די שקדמני יהודה למסעות מקריב אני לתולדות, נזף בו משה ואמר לו מפי הקודש נאמר לי להקריב למסעות שנאמר הקרב אין הקרב אלא שנאמר לו מפי הקודש הקרב למסעות. נשיא יששכר לפי שזכה נתנאל בן צוער בעצה העלה עליו הכתוב כאלו הוא הקריב תחלה. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר לפי שזכה נתנאל בעצה זכה שניתן בינה בשבטו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. ואומר ושרי ביששכר עם דבורה וגו', וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים שנאמר לישוב משפחת הישובי, ואין ישוב אלא בתי דינין שנאמר ויבואו אליך כמצוא עם וישבו לפניך, ואומר ויעק איש תם יושב אהלים ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך. הקרב את קרבנו חסר (פח) שהיה רחוק ונתקרב לבא, וכל כך למה על שהיו יודעים בתורה שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים ללמדך שכולם מסכימים הלכה על פיהם. ביום השביעי נשיא לבני אפרים ר"מ ורבייהושע בן קרחה (פ"ט) היו דושין את השמות, אלישמע בן עמיהוד אלי שמע ולאדונתו לא שמע, בן עמיהוד עמי היה הודו ולא הודו עם הרשעים, וכן גמליאל בן פדהצור אמר יוסף גמליאל גמל על עמי גמלים טובים, [וכן כתוב יגמלני ה' וגו']. בן פדהצור [פדני צור] מצרתי מבית הסהר. כל אדם כשהוא עני בוטח בהקב"ה, וכשהוא עשיר בוטח בעשרו ואין עליו יראה, אבל יוסף כשהיה עבד היה ירא את ה' כשהיתה אדונתו משדלתו בדברים והוא אומר לה ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים, וכשנעשה מלך הוסיף יראה שנאמר את האלהים אני ירא, וכשירדו אחיו אצלו אמר וטבוח טבח והכן, אין והכן אלא מיום לחברו שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו, והלא אין דרך מלכים לאכול מיום לחברו, א"ר יוחנן שבת היתה [שנאמר והכן אין והכן אלא שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו] אמר לו הקב"ה אתה שמרת את השבת עד שלא נתנה, חייך אני עושה לבן בנך שיקריב ביום השבת, הה"ד ביום השביעי נשיא לבני אפרים. א"ר אבין הלוי [ברבי] היה יוסף מברך להקב"ה ואדונו רואה אותו מלחש בפיו, א"ל יוסף מה אתה אומר הוא משיבו ואומר לו אני מברך להקב"ה, א"ל אני מבקש לראות אלהיך, אמר יוסף הרי בחמה שהוא אחד מכמה שמשין שלו אין אתה יכול להביט, בכבודו על אחת כמה וכמה, אמר לו הקב"ה בשבילך אני נגלה אליו שנאמר וירא אדוניו כי ה' אתו מה כתיב בהקב"ה כעל גמולות כעל ישלם שהוא משלם לטובים כטובים ולרעים כרעים, מה כתיב ביוסף בן פורת יוסף בן פורת עלי עין, אמר לו הקב"ה יוסף יהי שלום על העין שעצמה ולא הביטה באחת מן המצריות שנאמר בנות צעדה עלי שור, מהו עלי שור אמר הקב"ה עלי לשלם שכר לאותה עין. שנו רבותינו כשהיו אוכלין במקדש לפנים מן הקלעים, אבל בשילה כמלא עין. מה שעשה יוסף פרע לו הקב"ה, ביוסף כתיב וינס ויצא החוצה, אמר לו הקב"ה כשיצאו ממצרים הים רואה ארונך והוא בורח שנאמר הים ראה וינס וכתיב גאלת בזרוע עמך וגו':