ילקוט שמעוני על התורה
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק, למה מנה הכתוב את האבות אחורנית, [אלא] אף על פי שאין מעשה אברהם כדאי, מעשה יצחק כדאי, אין מעשה יצחק כדאי, מעשה יעקב כדאי, כדאי מעשה אחד מהם שיתלה העולם בגינו. ולמה נאמר באברהם וביעקב זכירה וביצחק לא נאמר זכירה, אלא רואין כאלו אפרו של יצחק צבור ע"ג המזבח. ולמה נאמר באברהם וביצחק אף וביעקב לא נמר אף, מפני שמטתו של יעקב היתה שלמה. אין לי אלא אבות אמהות מנין, תלמוד לומר את את אתים אלו אמהות שנאמר שמה קברו את אברהם וגו'. מנין שהברית רכותה (י) לארץ, תלמוד לומר והארץ אזכור. ולמה מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהן, מר רבי שמעון בן לקיש משל למלך שהיו לו שלשה בנים ושפחה אחת מגדלתן, כיון שהמלך שואל בשלום בניו, הוא אומר שאלו לי שלום המגדלת, כך הקדוש ברוך הוא מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהן [הדא הוא דכתיב] וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור. והארץ אזכור:
ילקוט שמעוני על התורה
וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק, למה מנה הכתוב את האבות אחורנית, [אלא] אף על פי שאין מעשה אברהם כדאי, מעשה יצחק כדאי, אין מעשה יצחק כדאי, מעשה יעקב כדאי, כדאי מעשה אחד מהם שיתלה העולם בגינו. ולמה נאמר באברהם וביעקב זכירה וביצחק לא נאמר זכירה, אלא רואין כאלו אפרו של יצחק צבור ע"ג המזבח. ולמה נאמר באברהם וביצחק אף וביעקב לא נמר אף, מפני שמטתו של יעקב היתה שלמה. אין לי אלא אבות אמהות מנין, תלמוד לומר את את אתים אלו אמהות שנאמר שמה קברו את אברהם וגו'. מנין שהברית רכותה (י) לארץ, תלמוד לומר והארץ אזכור. ולמה מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהן, מר רבי שמעון בן לקיש משל למלך שהיו לו שלשה בנים ושפחה אחת מגדלתן, כיון שהמלך שואל בשלום בניו, הוא אומר שאלו לי שלום המגדלת, כך הקדוש ברוך הוא מזכיר זכות אבות ומזכיר זכות הארץ עמהן [הדא הוא דכתיב] וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור. והארץ אזכור:
ילקוט שמעוני על התורה
וימת שם משה. איפשר שמת משה וכתב וימת שם משה, אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר' יהודה ואיתימא רבי נחמיה ואיתימא רבי שמעון, רבי מאיר אומר [הרי הוא אומר] ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אפשר שנתן משה את התורה הזאת כשהיא חסרה אפילו אות אחת, אלא מלמד שהיה משה כותב בדמע מה שאמר לו הקב"ה, כענין שנאמר ויאמר אליהם ברוך מפיו יקרא אלי את הדברים ואני כותב וגו'. רבי אליעזר אומר בת קול יצאת בתוך המחנה שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והיתה מכרזת ואומרת מת משה. סמליון אומר וימת שם ומנין אתה אומר מחילה היתה יוצאה מקבורתו של משה לקבורתן של אבות, נאמר להלן שמה קברו את אברהם ונאמר כאן וימת שם, ויש אומרים לא מת משה אלא עומד ומשרת למעלה, נאמר כאן שם ונאמר להלן ויהי שם עם ה'. תניא בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד משה שנאמר וימת שם משה וכתיב ויבכו בני ישראל את משה שלשים (ושלשה) יום, וכתיב ויהי אחרי מות משה וגו' וכתיב עברו בקרב המחנה וגו' כי בעוד שלשת ימים. וכתיב והעם עלו מן הירדן בעשור לחודש, צא מהן שלשים ושלשה ימים למפרע הא למדת שבשבעה באדר מת משה, ומנין שבשבעה באדר נולד משה שנאמר ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום, ומה תלמוד לומר היום, היום מלאו ימי ושנותי, ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש לקיים מה שנאמר את מספר ימיך אמלא. כמאן אזלא הא דאמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם נימא דלא כר' שמעון, אפילו תימא כר' שמעון הואיל ואישתני אישתני: