וְאֵ֤ל שַׁדַּי֙ יְבָרֵ֣ךְ אֹֽתְךָ֔ וְיַפְרְךָ֖ וְיַרְבֶּ֑ךָ וְהָיִ֖יתָ לִקְהַ֥ל עַמִּֽים׃
צרור המור
ואמר ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. כי אחר שהיא ע"ז היא חרם ותועבה. ואין ראוי ליהנות ממנה. ולכן אמר ולא ידבק בידך. אפילו באצבע קטנה מאומה מן החרם. לפי שהחרם הוא רוח עועים רוח הטומאה שנכנס בכל רמ"ח איבריו של אדם כמו שפירשתי בפרשת הסוטה. וזהו חר"ם שעולה כמו רמ"ח. ולכן צריך שלא יגע בו אפי' באצבע קטנה. בענין שלא יטמא אותו אבר. ואם תעשה כן ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים. במקום חרמים. כי החרם הוא מצודים וחרמים ללכוד בני אדם. ואם יזהר מן החרם יתהפך לו לרחמים. וזהו ונתן לך רחמים. כי חר"ם עולה כמו רמ"ח. שנכנס בכל רמ"ח איבריו והוא כמו שלוקח רומח בידו לדקרו ולהרגו. ואם נזהר מן החרם נהפך לרחם כאומרו רחם ארחמנו. ולכן אמר בכאן ונתן לך רחמים ורחמך. ואמר והרבך. לפי שהחרם עושה הכל חרם וכלה ונחרצה. כאומרו בנשבע לשמו לשקר וכלתו את עציו ואת אבניו. ואז"ל דברים שאין האש והמים מכלים אותם שבועת שקר מכלה אותם. לכן אמר בכאן והרבך. שהשם יברך אותך ויפרך וירבך: