כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לִֽהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ס)
צרור המור
לא תאכל כל תועבה. לפי שדיבר למעלה בענין ע"ז הנקראת חרם ותועבה. סמך לכאן דין מאכלות אסורות הנקראים תועבה. ומטמאים ומשקצים הנפשות הקדושות. וכן לפי שכתב למעלה בענין המת כי עם קדוש אתה לה' אלהיך. וא"כ אחר שאתה קדוש אין ראוי לך שתאכל כל תועבה שהוא מאכל טמא. וכן לפי שכתב ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה. באוצר הנשמות. כשהם טובות וטהורות. ואם אינם טובות מקבלות עונש גדול. והעונש גדול על שנטמאו במאכלות אסורות לפי שהם טמאים ומטמאים הגוף והנפש כאומרו ונטמתם בם. וכתבו בזוהר על פסוק כל עמל אדם לפיהו. כי כל העמל והעונש שאדם מקבל בעולם הנשמות. אינו אלא בשביל פיהו שנטמא במאכלות אסורות ובנבלות הפה. וגם הנפש לא תמלא לא אשלימת עונשהא. וא"כ לזה אמר בכאן אחר שאתה קדוש ובך בחר ה' לעם סגולה לעולם הנשמות. לא תאכל כל תועבה שהוא מאכל טמא. בענין שתהיה נשמתך טהורה וקדושה. וז"ש טמאים הם לכם שאתם טהורים. וז"ש לטמא לטמא לכנענים. וכן טמא הוא לכם. ולא לכנענים. וכבר פירשתי ענין מאכלות אסורות בפרשת שמיני ואין להאריך בכאן: