וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹר֗וֹ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתוֹ֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ (ס)
צרור המור
אחר כך אמר כי יקרא קן צפור לפניך וגו' שלח תשלח את האם. הנה בכאן ג"כ רצה להדריך האדם במדות טובות ולהרחיקו ממדות הרעות כמדת האכזריות והכילות. ולכן אמר לא תקח האם על הבנים. ואע"פ שאמרו האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ובטוב יזכר שמך משתקים אותו וכו'. כן האמת שאין הטעם האמיתי משום אכזריות כי טעם אחר יש בו. אבל עם כל זה פשט המצוה נראה כך. כי התורה יש בה פנימי וחיצון. כאומרו אם תבקשנה ככסף. וכבר פירשתי אלו הפסוקים. והנה לפי הנראה כמו שהזהיר למעלה על ענין יצר הרע שלא ישמע אליו ובפרט בענין הנשים. כאומרו לא יהיה כלי גבר על אשה. כן בא להזהיר בכאן על ענין חמדת הממון. שלא ישמע אל דברי יצר הרע שאומר לו קח לך אם על בנים. ובזה תרויח ממון מהאם והבנים. ולא תחוש לד"ת שאמרה שלח תשלח את האם. ולזה הזהירה תורה ואמרה לא תקח האם על הבנים למען ייטב לך. כי טוב אחר לך צפון לא יערכנו זהב וזכוכית. ולא תשמע אל דברי הנביא השקר הוא יצר הרע הנקרא נבל וכילי. כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו והוא שונא לך ומבקש רעתך. ולכן הזהיר למעלה עזוב תעזוב עמו. בין שיהיה שונא או אוהב. ואפי' שיהיה שונא בעבירה כאומרו הלא משנאיך ה' אשנא. וכמו שאמרו מצוה לטעון עם השונא משום הכנעת היצר הנקרא שונא. כאומרו אם רעב שונאך האכילהו לחם כמו שפירשתי למעלה. וג"כ דבר על אדם שיש לו שונא. ואע"פ שנראה שעושה חסד לנקמה. כאומרו כי גחלים אתה חותה על ראשו. כבר תירצו שפירושו כי גחלים אתה מסיר מעל ראשו. כמו השמרו לכם עלות בהר שהוא כמו מעלות. ופירושו אם תעשה חסד לשונאך אתה מסיר האש שבלבו עליך. ואתה גורם להשיב חמתו. וי"מ כי מבשתו הוא נשרף ונכווה ומתנחם. ולא ירע לך ולא די זה אלא וה' ישלם לך. ולכן צותה התורה כי תראה חמור שונאך. שכוונת התורה להסיר הכעס ולבקש השלום לעשות לפנים משורת הדין. ואע"פ שכתוב בפרשה וכן תעשה לכל אבידת אחיך. הראשונים היו מחזירים אבידת העו"ג משום קדוש השם. כדאשכחן בירושלמי דבי מלכא אבד אבידתא. נפק כרוזא דאהדר בגו תלתא יומין יהבי ליה תרקבא דדינרי. ואי תשתכח בידיה לבתר הכי יתיזו את ראשו בסייף. אשכח רשב"י אבידת' ולא אהדר יתי'. בתר תלתין יומין א"ל מלכא מ"ט לא אהדרת בגו תלתא יומי. אמר ליה אי אהדרנא סברנא כי מדחלתיך אהדרנא. אבל השתא בגין אוריתא. קלסיה ואמר בריך אלההון דיהודאי. ולכן צריך אדם לקדש את השם עכשיו יותר מבזמן הראשון משום דרכי שלום. ואם השונא הוא אמור על יצר הרע. לכן אמרו וה' ישלם לך ישלימהו לך. ולכן אין צריך לשמוע לו לפי שהוא נבל וכילי. אלא לשמוע לד"ת שאמרה לא תקח האם על הבנים: