Quotation_auto על הושע 4:16

זאת חקת התורה. אחר שהשלים ענין שמירת המשכן ושכר הכהנים והלוים. סמך לכאן ענין פרה אדומה הנתונה לכהנים. לטהרת טומאת מת ולטהרת המקדש. כאומרו כל הנוגע במת בנפש ולא יתחטא את משכן ה' טמא. והנה המצוה הזאת נתונה לכהנים הגדולים לעומק סודה. וכאן ניתנה לאלעזר לפי שהיא באה לכפרת העגל ואין ראוי לתתה לאהרן. והנה בכאן השלים ענין תורת כהנים. לפי שלמעלה הזכיר טומאת ישראל וטומאת כהנים לנפש לא יטמא בעמיו. ואם נטמא לא פי' טהרתו. ולזה כתב בכאן ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת. ואמר זאת חוקת התורה. להורות על עומק סודה שאם ישאל שואל מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה. שישיבו לו זאת חוקת התורה. כמו שכתבו בזוהר במעשה בראשית. כי לעומק סודה אולי ישאל שואל מה זה ועל מה זה או למה נעשה כזה הסדר. ולזה אמר שתשובתו הראויה לו אין טעם אחר. אלא וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ואחר שראה שהוא טוב אין צריך יותר. כן אמר בכאן זאת חוקת התורה על זה הדרך. אם ישאל שואל מה המצוה הזאת. שנראה כמו ששאל אותו גוי לרבי יוחנן שהיה מעשה כשפים. ששורפים הפרה ועץ ארז ואחר כך מזין ממנה טיפין טיפין. והשיב לו ראית מי שנכנס בו רוח תזזית מה עושין לו מביאין עקרין ומעשנין תחתיו וכו'. כן צוה השם לבער רוח הטומאה מן הארץ וכו'. אמרו לו תלמידיו לזה דחית בקש לנו מה אתה אומר. אמר להם חוקה חקקתי כו'. ודברי פי חכם חן. ואע"פ שנראה שדחה אותו בקש נראה שא"ל עיקרו של דבר. במה שא"ל שהיה לבער רוח הטומאה מן הארץ. כי ידוע שישראל יצאו מרעה אל רעה במתאוננים ובבשר תאוה ובמרגלים ובמחלוקת קרח. וכל זה בסבת יצר הרע שנתגבר בהם עד שנתפשט בהם רוח הטומאה הוא יצר הרע טמא שפתים ערל וטמא. ולכן רצה הש"י להוציא מקרבם זה הבליעל. ולטהר רוחם ולהעביר רוח הטומאה מן הארץ. ולכן אמר ויקחו אליך פרה אדומה תמימה. לרמוז על מה שאמר כי כפרה סוררה סרר ישראל. אדומה. רמז לחטא דכתיב אם יהיו חטאיכם כשנים וגומר. ושרף את הפרה לעיניו. כמו שאמר בעגל וישרוף באש. וכל זה ראתה התורה לטהר ישראל מטומאותם ולבער רוח הטומאה מן הארץ. ועכ"ז עיקרן של דברים אין אנו יודעים בסוד הפרה. ולכן אמר בה זאת חוקת התורה. וכן אם ישראל שואל מה טעם יש בה שמטהרת הטמאים ומטמאה הטהורים. אין להשיב אלא גזירת מלך היא. וזהו כענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו. וזהו יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים וכן רבים כיוצא בו. וכל זה בא מצד רוח הטומאה הוא רוח עועים. וכל זה רמוז בסוד פרה אדומה שמטמאה הטהורים ומטהרת הטמאים. ואיך אפשר זה. ל"א זאת חוקת התורה. כלומר אל תתמה על החפץ. ועל זה אמר מי זה האיש ירא ה' יורנו בדרך יבחר נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ בעולם הזה. ואם תראה בהפך אל תתמה על זה. כי סוד ה' ליריאיו. ולזה תמצא שאמר התנא אחר שאמר אין כבוד אלא לחכמים. וא"ת איה כבודם שהם הולכים ערומים בלי לבוש ורעבים וצמאים. לזה סמך מיד ואמר. כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל. כלומר אל תתמה מזה. כי זאת חוקת התורה. וכך היא דרכה של תורה. כי כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש: