ילקוט שמעוני על התורה
ויקח אשה את יהודית הלך אצל מינו את כל עורב למינו. בימי ר' חייא הלך זרזיר לארץ ישראל אתון טעון ליה לגביה א"ל מהו דנכליניה אמר להם אזלין יהביתון על איגרא וכל עוף דשכון עליה מיניה הוא עבדין כן ואתא הדין עורבא מצראה ושכן גביה אמר לון מסאב הוא דכתיב את כל עורב למינו אמר לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו כך לפי דכתיב כי החרם תחרימם וכתיב לא יהיה שריד לבית עשו ייתי הדין מחיק שמא ויסב להדא מחיקת שמא. ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה למה ליצחק תחלה אלא רבקה על ידי שהיתה בת עבודה זרה לא היתה מקפדת על עובדי עבודה זרה יצחק שהיה בן קדושים והיה מקפיד על עובדי עבודה זרה לכך ליצחק תחלה.