ילקוט שמעוני על התורה
ונתן הכהן על (תנוך) [תוך] יכול על (תנוך) [תוך] ודאי תלמוד לומר על (תנוך) [נוך]. אי על (תנוך) [נוך] יכול על הגובה שבאוזן, תלמוד לומר על (תנוך) [תוך נוך], הא כיצד זה גדר האמצעי. על בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית מלוג שמן ויצק, חסר הלוג עד שלא יצוק ימלאנו, משיצוק יביא אחר בתחלה דברי רבי יעקב, רבי שמעון אומר חסר הלוג עד שלא נתן ימלאנו, משנתן יביא אחר בתחלה. ויצק על כף הכהן השמאלית מצוה שיצוק לתוך כפו של חברו אם יצק לתוך כף עצמו יצא. אין לו בהן יד בהן רגל אזן הימנית אין לו טהרה עולמית. רבי אליעזר אומר נותן הוא על מקומן. רבי שמעון אומר אם נותן על שמאלי יוצא. וטבל ולא המספג. וטבל והזה על כל הזאה טבילה. באצבעו נאמר כאן אצבעו ונאמר להלן אצבעו, מה אצבעו האמור כאן שבידו הימנית אף אצבעו האמור להלן שבידו הימנית. (והזה ולא מטיף. והזה ולא זורק). והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני ה', מלמד שהוא טובל ומזה שבע פעמים כנגד בית קדש הקדשים ועל כל הזאה טבילה. ומיתר השמן אשר על כפו וגו' על דם האשם, שיקדים דם לשמן. או אינו אומר אלא אם יש שם דם יתן אם אין שם דם לא יתן, תלמוד לומר על מקום דם האשם הא אין הדם גורם אלא המקום גורם. נתן מקצת מתנות ונשפך הלוג יביא לוג אחר ויתחיל בתחלה, ר"א ור"ש אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל, גמר מתנות שבפנים ונשפך הלוג יביא אחר ומתחיל בבהונות. נתן מקצת דמים שבבהונות ונשפך הלוג יביא אחר ויתחיל בתחלה בבהונות. רבי אליעזר ורבי שמעון אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל. גמר מתנות שבכהונות ונשפך הלוג דברי הכל מתנות הראש אין מעכבות. מ"ט אילימא משום דכתיב והנותר מן השמן אלא מעתה והנתורת מן המנחה הכי נמי דלא מעכבי והאמר מר שלמים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר את הקומץ עליהן, שאני התם דכתיב והנותר מן השמן ומיתר השמן: