צרור המור על התורה
וסמך לכאן איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם ואשמה הנפש ההיא. להורות כי אחר שהזהיר על טומאת הגוף ראוי להזהיר על טומאת הנפש. כי טומאתה היא מצד החטאים והעונות. וזהו איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם. ובזה ואשמה הנפש ההיא. וכמו שטהרת הגוף הוא בטבילה. כן טהרת הנפש היא הוידוי. ולכן אמר והתודו את חטאתם. ולפי שהוידוי אינו מועיל אלא לדברים שבינו לבין השי"ת. כמאמרם ז"ל במסכת יומא דרש רבי אליעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר. ושבינו לבין חבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חברו. אמר בכאן והשיב את אשמו בראשו וירצה את חבירו. כי הוידוי אינו מועיל בלי השבת הגזילה:
ילקוט שמעוני על התורה
הנסיון השמיני ויהי אברם בן צ"ט שנה א"ל הקב"ה עד עכשיו לא היית תמים לפני אלא מול את בשר ערלתך והיה תמים שהערלה היא חרפה כי חרפה היא לנו והערלה היא טמאה מכל הטומאות שנאמר כי לא יוסיף יבוא בך עוד ערל וטמא. רבן גמליאל אומר שלח אברהם וקרא לשם בן נח ומל את בשר ערלתו וישמעאל בנו בעצם היום בגבורת השמש בחצי היום בעשור לחדש ביום הכפורים כתיב התם כל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה וכתיב הכא בעצם היום הזה נמול ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם ברית מילתו של אברהם אבינו ומכפר על עונותיהם של ישראל שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם:
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר שא נא כליך זה בבל דכתיב ואת הכלים הביא וגו'. תליך זו מדי דכתיב ויתלו את המן. קשתך זו יון דכתיב כי דרכתי לי יהודה קשת וגו' ועוררתי בניך ציון על בניך יון. וצא הכשדה זו אדום דכתיב ארצה שעיר שדה אדום. ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי א"ל בתחלה הייתי נהנה מן הראיה ועכשיו איני נהנה אלא מן הטעם וכן שלמה אומר ברבות הטובה רבו אוכליה וגו' לא דמי ההוא דחמי סולגיתא פניא וכפן לההוא דחמי סולגיתא מליא ושבע. ורבקה שומעת בדבר יצחק אל עשו וגו' לצוד ציד להביא אם מצא מוטב ואם לאו להביא מן הגזלות ומן החמסים. ועתה בני שמע לך נא אל הצאן לך וקדם את האומה שהיא משולה כצאן ואתנה צאני צאן מרעיתי. וקח לי משם שני גדיי עזים אם מצאת מוטב ואם לאו הבא לי מפורנין שלי שכך כתב לה שהוא מעלה לה שני גדיים בכל יום. גדיי עזים טובים טובים לך טובים לבניך טובים לך שעל ידיהם אתה נוטל את הברכות טובים לבניך שעל ידם מתכפר להם דכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם. הן עשו אחי איש שעיר גבר שיידן כמה דאת אמר ושעירים ירקדו שם. ואנכי איש חלק כמה דאת אמר כי חלק ה' עמו. ר' לוי אמר לקווץ וקרח שהיו [עומדים] על שפת הגורן עלה המוץ [בקווץ] ונסתבך בשערו עלה המוץ בקרח ונתן ידו על ראשו והעבירו כך עשו הרשע כל השנה כולה הוא מתלכלך ואין לו במה יתכפר אבל יעקב בא יום הכיפורים ומתכפר כמה דאת אמר כי ביום הזה יכפר עליכם: