Quotation_auto על ויקרא 18:23

מן הצאן להוציא את המוקצה ומן הצאן להוציא את הנוגח. אמר ר' שמעון מפני שיש ברובע שאין בנוגח ובנוגח שאין ברובע, רובע עשה בו אונס כרצון נוגח לא עשה בו אונס כרצון, נוגח משלם את הכופר לאחר מיתה רובע אין משלם את הכופר לאחר מיתה. יש ברובע שאין בנעבד ובנעבד שאין ברובע. רובע בין שלו ובין של אחר אסור. נעבד שלו אסור של אחרים מותר. רובע צפוייו מותרין נעבד צפוייו אסורין לפיכך הוצרך הכתוב לומר את כולן ואיפוך אנא מן הבהמה להוציא את הנעבד בן הבקר להוציא רובע ונרבע. התם מענינא דקרא גבי בהמה כתיב ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה וגבי בקר כתיב וימירו את כבודם בתבנית שור. והדין תנא מייתי לה מהכא, דתנו רבנן הרובע והנרבע והמוקצה והנעבד והמחיר והכלאים והטרפה הרי הן כקדשים שקדם מום עובר להקדשן וצריכין מום קבוע לפדות עליהן שנאמר כי משחתם בהם מום בם. מאי תלמודא חסורי מחסרא והכי קתני ומנין שאסורין שנאמר כי משחתם בהם מום בהם ואמר מר כל שהמום פוסל בו השחתה פוסלת בו ושאין המום פוסל בו אין השחתה פוסלת בו שנאמר כי משחתם בהם מום בם. ותנא דברי רבי ישמעאל כל מקום שנאמר השחתה אינו אלא דבר ערוה ועבודת פסל, דבר ערוה דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. פסל פן תשחיתון ועשיתם לבם פסל. ומאן דאמר דנפקא ליה ממן הבהמה תיפוק ליה מכי משחתם בהם לא משמע ליה ומאן דנפקא ליה מכי משחתם בהם תיפוק ליה ממן הבהמה קסבר מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן פרט לזקן ולחולה ומזוהם. וההוא דנפקא ליה לרובע ונרבע ממן הבהמה זקן וחולה ומזוהם מנא ליה נפקא ליה מדתניא מן הכבשים ומן העזים תקחו הרי אלו מעוטין פרט לזקן ולחולה ולמזוהם. וההוא תנא דבי רבי ישמעאל סבר מן הכבשים ומן העזים תקחו אורחיה דקרא הוא לאשתעויי הכי: