Quotation_auto על ויקרא 18:3

דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אניה' אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו. אמר ר' חוניא משל למלך שהיתה לו בת יחידה והשר' אותה במבוי אחד ונמצאו כולם בעלי זנות וכשפים, אמר לה אביה בתי תן דעתך שלא תעשי לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו, כך כשהיו ישראל במצרים היו המצרים בעלי זנות שנאמר אשר בשר חמורים בשרם, כשנכנסו לארץ כנען היו הכנענים בעלי זנותוכשפים שנאמר מרוב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים, אמר להם בני הזהרו שלא תעשו לא כמעשה אלו ולא כמעשה אלו תנא ר' חייא אני ה' אלהיכם שני פעמים אני הוא שפרעתי מדור המבול ומאנשי סדום ועמורה וממצרים אני הוא שעתיד ליפרע ממי שעושה כמעשיהם כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרלמוסיא בא לעולם והורגת טובים ורעים, מצינו בכל מקום שהקדוש ברוך הוא מאריך רוחו חוץ מן הזנות ואין לן קריין סגיאן ויהי כי החל האדם לרוב וגו' ויראו בני האלהים וגו' וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה וגו'. סדומים כל אותו הלילה היה לוט עומד ומדבר עליהם סניגוריא כיון שאמרו איה האנשים וג'ו הוציאם אלינו ונדעה אותם בתשמיש המטה מדי אמרו עוד מי לך פה עד כאן היה לך רשות ללמד עליהם סניגוריא מכאן ואילך אין לך פתחון פה ללמד עליהם אלא חתן ובנין ובנותיך וגו' כי משחיתים אנחנו וגו'. אניה' אני הוא שפרעתי משמשון ומאמנון ומזמרי ואני עתיד ליפרע ממי שעושה כמעשיהם אני הוא ששלמתי ליוסף וליעל ולפלטי אני עתיד לשלם שכר למי שעושה כמעשיהם שלשה הם שברחו מן העבירה ושתף הקדוש ברוך הוא שמו בשמם ואלו הם יוסף ופלטי ויעל יוסף מנין ועדות ביהוסף שמו יה מעיד עליו שלא נגע בה יעל מנין ותכסהו בשמיכה, רבנן דהכא אמרין בסודרא ורבנן דתמן אמרין במשיכ לא אמר ר' שמעון בן לקיש חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו כלי ששמו שמיכה אלא שמי כה שמי מעיד עליה שלא נגע בה אותו רשע פלטי מנין. כתוב אחד אומר ושאול נתן את מיכל וגו' לפלטי בן ליש וכתוב אחד אומר פלטיאל בן ליש מאן נסיב פלטי ויהיב פלטיאל אלא אל מעיד עליו שלא נגע באשתו של דוד:

רבי יוסי הגלילי אומר אחר שהכתוב שוקל מעשה ארץ מצרים למעשה ארץ כנען ומעשה ארץ כנען למעשה ארץ מצרים למה זכו כנענים שישבו על ארצם ארבעים ושבע שנים שנאמר ווחברון שבע שנים נבנתה לפני צוען מצרים מפני שכבדו את אברהם אבינו שאמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבור את מתך. רבן שמעון בן גמליאל אומר הרי הוא אומר האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה בני אדם שכבדו את אברהן אבינו זכו שתשקוט עליהם הארץ אי כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו יכול לא יבנו בנינים ולא יטעו נטיעות כמותן. תלמוד לומר ובחוקותיהם לא תלכו לא אמרתי אלא בחקים החקוקים להם ולאבותיהם ולאבות אבותיהם. מה היו עושין האיש נושא (על) לאיש ואשה (על) לאשה ואשה נשאת לשנים והאיש נושא אשה ובתה לכך נאמר ובחקותיהם לא תלכו. תניא מקרעין על המת ולא מרדכי האמורי. אמר ר' אלעזר בן עזריה שמעתי שהמקרע על המת יותר מדאי לוקה משום בל תשחית. ר' יוחנן קרי למאניה מכבותי. רב חסדא מדלי להו למאניה כי אזיל בי היזמי והיגיכא אמר זה מעלה ארוכה וזה אינו מעלה ארוכה. מצית הנהרגים מתיזים את ראשו בסייף כדרך שהלכות עושה. רבי יהודה אומר ניוול הוא לו אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ, א"ל אין מנוולת מזו. א"ל ר' יהודה לחכמים אף אני יודע שמיתה מנוולת היא אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו. ורבנן כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהו גמרינן דאי לא תימא הכי הא דתניא שופרין על המלכים ולא מרדכי האמורי היכי שרפינן והכתליב ובחקותיהם לא תלכו אלא כיון דכתיב שרפה באורייתא בשלום תמות ובמשרפו' אבותיך וגו' ישרפו לך לאו מינייהו גמרינן הא נמי כיון דכתיב סייף באורייתא לאו מינייהי גמריני. תניא היה מהלך בספינה ואין לו מקום בספינה לשחוט מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט ודם שותת ויורד על דופני הספינה ואין שוחטין לגומא כל עיקר. והרוצה לנקר חצרו כיצד הוא עושה עושה מקום חוץ לגומא ושוחט ודם שותת ויורד לגומא. ובשוק לא יעשה כן משום שנאמר ובחקותיהם לא תלכו. ואם עשה כן צריך בדיקא אחריו: