Quotation_auto על ויקרא 19:10

ארבע מתנות שבכרם הפרט והעוללות השכחה והפאה דכתיב וכרמך לא תעולל מפרט כרמך לא תלקט וכתיב כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך. אחריך זה שכחה. ופאה גמר אחריך אחריך מזיתים דכתיב כי תחבוט זיתך לא תפאר אחריך, ותנא דבי רבי ישמעאל שלא תטול תפארתו ממנו. אחריך זו שכחה כולן אין בהן טובת הנאה לבעלים. מאי טעמא עזיבה כתיב בהו, ואפילו עני שבישראל מוציאין אותן מידו מאי טעמא מדלא כתיב תעזוב אותם לעני ולגר. אלא כתיב לא תלקט לעני להזהיר עני על שלו, מעשר עני המתחלק בתוך הבית יש בו טובת הנאה לבעלים מאי טעמא נתינה כתיבוא ביה ואפילו עני שבישראל מוציאין אותו מידו גמר לגר מהתם מה להלן עני מוזהר אף כאן עני מוזהר. לוי זרע בכישאר לא הוו עניים למיתבא להו אתא לקמיה דרב פפא א"ל לעני ולגר תעזוב אותם ולא לעורבים ולא לעטלפים, מיתיבי אין מביאין תרומה לא מגורן לעיר ולא ממדבר לישוב ואם איןשם כהן שוכר פרה ומביאה מפני הפסד, שאני תרומה דטבלא ולא סגי דלא מפריש לה. והרי מתנות דלא טבלי ותנן מקום שנהגו למלוג בעגלים לא (יפשיט) [ימלוג] את הזרוע להפשיט את הראש לא יפשיט את הלחיים ואם אין שם כהן מעלין אותו בדמים ואוכלו מפני הפסד כהן, שאני כהן תנתינה כתיבוא ביה, השתא דאתית להכי תרומה נמי נתינה כתיבוא בה, אלא תעזב יתירא למה לי למפקיר כרמו וכו' כדלעיל. תנן התם מי שלקט את הפאה ואמר הרי זו לפלוני עני ר' אליעזר אומר זכה לו מיגו דאי בעי מפקר ליה לנכסיה והוי עני וזכי ומיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה. וחכמים אומרים יתננה לעני הנמצא ראשון דכתיב לא תלקט לעני לא תלקט לו לעני. ר' אליעזר לא ילקט לעני מאי עביד ליה להזהיר העני על שלו: