Quotation_auto על ויקרא 20:25

והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה אין צריך לומר בין פרה לחמור הלא כבר מפורשין, אם כן למה נאמר בין הבהמה הטהורה לטמאה, בין טהורה לך בין טמאה לך בין שנשחט רובו של קנה לנשחט חציו, וכמה הוא בין רובו לחציו מלא השערה. ובין העוף הטמא לטהור בין טרפה פסולה לטרפה כשרה. ולא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש באדמה אשר הבדלתי לכם לטמא, לאיסור. אמר רב יהודה אמר רב אכילת שרצים לוקה עליהם בכזית מ"ט אכילה כתיבוא בהו. והא תני רבי יוסי ברבי חנינא קמיה דרבי יוחנן והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' פתח הכתוב באכילה וסיים בטומאה מה טומאה בכעדשה אף אכילה בכעדשה וקלסיה רבי יוחנן. לא קשיא כאן במיתתן כאן בחייהן, א"ל אביי והא רב נמי אמתניתין קאי, מתניתין כל השרים קאמר אפילו במיתתן (לא דאיכא פורתא מהאי ופורתא מהאי). א"ל רב יוסף ההוא דיוקא דילך הוא, רב שמעתא בעלמא קאמר וקלסיה ר' יוחנן. מיתיבי האברין אין להן שעור אפילו פחות מכזית נבלה ופחות מכעדשה מן השרץ מטמאין ואמר ר' יוחנן אין לוקין עליהם אלא בכזית. אמר רבא במובדילין דבר הכתוב. א"ל רב אדא בר אהבה לרבא אלא מעתה בהמה נמי ליפלגו בין מובדלת שאינה מובדלת, א"ל כי אקיש להו רחמנא לבל תשקצו [אבל לשעורין לא]: