Quotation_auto על ויקרא 22:18
ילקוט שמעוני על התורה
אמר רב הונא שלמי הנכרי עולות, איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא איבעית אימא סברא נכרי לבו לשמים איבעית אימא קרא אשר יקריבו לה' לעולה כל דמקרבי עולה נינהו. מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת נכרי, אמר ר' יוחנן ל"ק הא הא ד' יוסי הגלילי הא ר' עקיבא דתניא איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות הנכרים שנודרין נדרים ונדבות כישראל. אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין [תלמוד לומר נדריהם]. תודה מנין תלמוד לומר (לכל) נדבותם מנין לרבות העופות (והמנחות) [והיין] והלבונה והעצים תלמוד לומר [נדריהם] לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם אם כן מה תלמוד לומר עולה עולה פרט לנזירות דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה והאי פרט לנזירות מהכא נפקא מהתם נפקא דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' בני ישראל נוזרים הם ואין הנכרים נוזרים. אי מהתם הוה אמינא קרבן היא דלא לייתו אבל נזירות חלה עליהן קמ"ל. כמאן אזלא הא דתנן שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהם נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח נסכים עמה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל צבור לימא רבי יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא. אפילו תימא רבי עקיבא עולה וכל אביזרהא. מאן תנא להא דתנו רבנן אזרח מביא נסכים. יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים תלמוד לומר ככה. איבעית אימא רבי יוסי הגלילי סמי מההיא יין. ואיבעית אימא רבי עקיבא עולה וכל אביזרהא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
אמר רב הונא שלמי הנכרי עולות, איבעית אימא קרא איבעית אימא סברא איבעית אימא סברא נכרי לבו לשמים איבעית אימא קרא אשר יקריבו לה' לעולה כל דמקרבי עולה נינהו. מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת נכרי, אמר ר' יוחנן ל"ק הא הא ד' יוסי הגלילי הא ר' עקיבא דתניא איש מה תלמוד לומר איש איש לרבות הנכרים שנודרין נדרים ונדבות כישראל. אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין [תלמוד לומר נדריהם]. תודה מנין תלמוד לומר (לכל) נדבותם מנין לרבות העופות (והמנחות) [והיין] והלבונה והעצים תלמוד לומר [נדריהם] לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם אם כן מה תלמוד לומר עולה עולה פרט לנזירות דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה והאי פרט לנזירות מהכא נפקא מהתם נפקא דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' בני ישראל נוזרים הם ואין הנכרים נוזרים. אי מהתם הוה אמינא קרבן היא דלא לייתו אבל נזירות חלה עליהן קמ"ל. כמאן אזלא הא דתנן שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהם נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח נסכים עמה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל צבור לימא רבי יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא. אפילו תימא רבי עקיבא עולה וכל אביזרהא. מאן תנא להא דתנו רבנן אזרח מביא נסכים. יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים תלמוד לומר ככה. איבעית אימא רבי יוסי הגלילי סמי מההיא יין. ואיבעית אימא רבי עקיבא עולה וכל אביזרהא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
ילקוט שמעוני על התורה
כל האזרח יעשה ככה. אף הוא לא יביא אלא עשרונים שלמים. אי מה אלה ששים עשרון אף הוא לא יביא אלא ששים עשרון, ת"ל להקריב את שהוא רוצה להקריב יקריב. יכול שהוא מביא כצבור, ת"ל את אלה, אי אפשר לומר את אלה שכבר נאמר והקריב, ואי אפשר לומר והקריב שכבר נאמר את אלה, הא כיצד רבי אליעזר בן יעקב אומר הצבור מביא ששים (והיחיד ששים) [ואחד עשרון]. תנו רבנן אזרח מביא נסכים ואין הנכרי מביא נסכים. יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים, ת"ל ככה. א"ר יוסי רואה אני בכולן להחמיר שנאמר בהן לה', במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הביתמודה רבי שמעון שמועלין בהן, מ"ט קסבר כי גמר מעילה חטא חטא מתרומה דומיא דתרומה דקדשה קדושת הגוף אבל קדושת דמים לא (כתוב ברמז תע"ו). אמר רב הונא שלמי נכרי עולה. איבעית אימא סברא נכרי לבו לשמים, ואיבעית אימא קרא אשר יקריבו לה' לעולה כל דמקרבי עולה תהא. מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת נכרים. אמר (רבא) [ר' יוחנן] לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא ר' עקיבא. דתניא איש מה ת"ל איש איש לרבות הנכרים שנודרין נדרים ונדבות כישראל. אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין, ת"ל נדריהם. תודה מנין ת"ל נדבותם. מנין לרבות העופות והיין והלבונה והעצים, ת"ל נדריהם לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם, אם כן מה ת"ל עולה, עולה פרט לנזירות דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה בלבד כו'. כמאן אזלא הא דתנן אמר רבי שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן נכרי ששלח עולתו ממדינת הים ושלח נסכים עמה קרבין משלו ואם לאו קרבין משל צבור לימא רבי יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא. אפילו תימא רבי עקיבא עולה וכל אביזרהא. מאן תנא להא דתנן רבנן אזרח מביא נסכים ואין הנכרי מביא נסכים, יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים, ת"ל ככה וכו', איבעית אימא רבי יוסי הגלילי סמי מההיא יין, ואיבעית אימא ר' עקיבא עולה וכל אביזרהא. אזרח מלמד שמתנדבין נסכים וכמה שלשת לוגין. ומנין שאם רצה להוסיף יוסיף, ת"ל יהיה. יכול יפחות, ת"ל ככה, מאי מוסיף אילימא ארבעה וששה מאי שנא שלשה דחזו לכבש, ארבעה וששה נמי דחזו לאיל ופר, אלא לאו שמע מינה אין קבע לנסכים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy