ילקוט שמעוני על התורה
מנחת חוטא ומנחת קנאות ואשם גמיר עון עון מחטאת דמותרה נדבה. וכיתימא אין גזירה שוה למחצה, נלי רחמנא גני חטאת ושחט אותה לחטאת אותה לשמה כשרה שלא לשמה פסולה אבל כל הקדשים בין לשמן בין שלא לשמן כשרין. והביא איל, קשה בן שתי שנים. צאן לרבות כל צאן במשמע אף השוטה אף החרשת אף הננסת. מן הצאן ולא הפלגס. בערכך מה ערכך האמור להלן בכסף שקלים אף ערכך האמור כאן בכסף שקלים. לאשם שיהא מפריש מעותיו לשם אשם. וכפר עליו הכהן מה ת"ל מנין אתה אומר שאם בא לפניו חלב ודם ופגול בהעלם אחד מנין שהוא חייב על כל אחת ואחת ת"ל שגגתו. בא לפניו ולא ידע מנין שאינו חייב אלא אחת ת"ל אשר שגג. בא לפניו ספק חלב וידע ספק חלב וידע רבי אומר כשם שמביא חטאת על כל אחת ואחת כך מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. ר' שמעון בן יהודה ורבי אלעזר בר רבי שמעון אמרו משום רבי שמעון אינו חייב אלא אחת שנאמר על שגגתו אשר שגג. אמר רבי זירא כאן שנה רבי ידיעת ספק מחלקת לחטאות. רבה אמר ידיעת ספק אין מחלקת לחטאות. אלא הכי קתני כשם שאם היתה לו ידיעה ודאי מביא חטאת על כל אחת ואחת כך אם היתה לו ידיעת ספק מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת. והוא לא ידע פרט לשאמרו לו אחרים. יכול אף על פי שאינו מכחיש ת"ל או הודע אליו חטאתו והביא. והוא לא ידע ונסלח לו הא אם ידע אין מתכפר לו הא למה הדבר דומה לעלה ערופה אף על פי שנערפה ואחר כך נמצא ההורג הרי זה יהרג: