Quotation_auto על ויקרא 7:23

דבר אחר אחת בין בארץ בין בחוצה לארץ. ואחת בפני הבית. ואחת שלא בפני הבית. לפי שהוא אומר ראשית בכורי אדמתך ולא שמענו אלא בזמן שהבכורים נוהגין שם בשר בחלב נוהג בזמן שאין הבכורים נוהגין לא שמענו תלמוד לומר לא תאכלו כל נבלה, ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו מה נבלה נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית, אף בשר בחלב יהא נוהג וכו'. רבי עקיבא אומר מפני מה נאמר בשלשה מקומות פרט לבהמה טמאה פרט לחיה פרט לעוף. רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב, עוף שהוא אסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר לא תבשל גדי בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם, יצאה בהמה טמאה אחת בשחיטתה ואחת במיתתה. לא תבשל גדי אין לי אלא שהוא אסור בבשול, מנין שהוא אסור באכילה, אמרת קל וחומר ומה אם הפסח שאין בו משום לא תבשל יש בו משום בל תאכל, בשר בחלב שיש בו משום לא תבשל דין הוא שיהא בו משום בל תאכל. לא אם אמרת בפסח שאיסורו בכל דבר, תאמר בבשר בחלב שאין איסורו בכל דבר לפיכך לא יהא אסור באכילה. רבי עקיבא אומר אינו צריך אם גיד הנשה שאין בו בל תבשל יש בו בל תאכל וכו'. לא אם אמרת בגיד הנשה שאיסורו קודם מתן תורה, תאמר בבשר בחלב שאין איסורו קודם למתן תורה לפיכך לא יהא אסור באכילה, והרי נבלה תוכיח שאין איסורה קודם למתן תורה ואסורה באכילה. היא תוכיח על בשר בחלב שאף על פי שאין איסורו קודם למתן תורה יהא אסור באכילה, לא אם אמרת בנבלה שהיא מטמאה במשא לפיכך אסורה באכילה תאמר בבשר וחלב שאינו מטמא במשא לפיכך לא יהיה אסור באכילה. והרי חלב ודם יוכיחו שאינו מטמא במשא והם אסורין באכילה. לא אם אמרת בחלב ודם שחייבין עליו כרת תלמוד לומר לא תאכלנו להביא בשר בחלב שיהא אסור באכילה. איסי אומר לא תאכל הנפש עם הבשר להביא בשר בחלב שיהיה אסור באכילה. איסי בן (גור אריה) [גוריא] אומר נאמר כאן קדושה ונאמר להלן קדושה מה להלן אסור באכילה אף כאן אסור באכילה. אין לי אלא שהוא אסור באכילה בהנאה מנין. אמרת קל וחומר ומה אם ערלה שלא נעבדה בו עבירה אסור בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שיהיה אסור בהנאה. לא אם אמרת בערלה שלא היתה לה שעת הכושר, תאמר בבשר בחלב שהיתה לה שעת הכושר. הרי חמץ בפסח יוכיח שהיתה לו שעת הכושר ואסור בהנאה. הוא יוכיח על בשר בחלב שאף על פי שהיתה לו שעת הכושר יהא אסור בהנאה. לא אם אמרת בחמץ בפסח שחייבין עליו כרת, תאמר בבשר בחלב שאין חייבין עליו כרת לפיכך לא יהא אסור בהנאה. כלאי הכרם יוכיחו שאין חייבין עליהן כרת ואסורים בהנאה. הן יוכיחו על בשר בחלב שאף על פי שאין חייבין עליו כרת יהא אסור בהנאה. רבי אומר או מכור לנכרי לא תבשל אמרה תורה בשעה שאתה מוכרו לא תבשלנו ולא תמכרנו. הא למדנו שהוא אסור בהנאה. לא תבשל גדי בחלב אמו אין לי אלא חלב אם אחותו מנין. אמרת קל וחומר ומה אם אמו שאינה נכנסת עמו לדיר להתעשר אסור להתבשל בחלבה. אחותו שהיא נכנסת עמו לדיר להתעשר דין הוא שאסור להתבשל בחלבה. חלב עצמה בבשרה מנין, אמרת קל וחומר ומה אם במקום שהתיר פרי עם פרי אסר פרי בשחיטה עם האם כאן שאסר פרי עם פרי בבשול דין הוא שיהא אסור פרי עם האם. חלב עזים ברחלים מנין, אמרת קל וחומר ומה במקום שהתיר פרי עם פרי ברביעה אסר פרי עם האם וכאן שאסר פרי עם פרי ברביעה דין הוא שנאסר פרי עם האם. הוא הדין אף לבקר ומפני מה דבר הכתוב בגדי מפני שהחלב מרובה באמו. רבי אומר נאמר כאן אמו ונאמר להלן אמו מה אמו האמור להלן בשור וכבש ועז הכתוב מדבר, אף אמו האמור כאן בשור וכשב ועז הכתוב מדבר. לא תבשל גדי בחלב ואמו, בשר בחלב אתה אוסר לבשל ולא שאר כל האיסורין שבתורה. והדין נותן ומה אם בשר בחלב שזה מותר בפני עצמו וזה מותר בפני עצמו הרי זה אסורין בבשול, שאר כל האיסורין שזה אסור בפני עצמו וזה אסור בפני עצמו, אינו דין שיהו אסורין בבשול תלמוד לומר לא תבשל גדי בחלב אמו. בשר בחלב אתה אוסר לבשל ולא כל שאר איסורין שבתורה. לא תבשל גדי בחלב אמו אין לי אלא בחולין, במוקדשין מנין, אמרת קל וחומר אם נאסר בחולין לא נאסר במוקדשין, לא אם אמרת בחולין שכן נאסר מליקה בחולין, תאמר במוקדשין שלא אסר מליקה במוקדשין תלמוד לומר בית ה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו:

דבר אחר אחת בין בארץ בין בחוצה לארץ. ואחת בפני הבית. ואחת שלא בפני הבית. לפי שהוא אומר ראשית בכורי אדמתך ולא שמענו אלא בזמן שהבכורים נוהגין שם בשר בחלב נוהג בזמן שאין הבכורים נוהגין לא שמענו תלמוד לומר לא תאכלו כל נבלה, ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו מה נבלה נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית, אף בשר בחלב יהא נוהג וכו'. רבי עקיבא אומר מפני מה נאמר בשלשה מקומות פרט לבהמה טמאה פרט לחיה פרט לעוף. רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב, עוף שהוא אסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר לא תבשל גדי בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם, יצאה בהמה טמאה אחת בשחיטתה ואחת במיתתה. לא תבשל גדי אין לי אלא שהוא אסור בבשול, מנין שהוא אסור באכילה, אמרת קל וחומר ומה אם הפסח שאין בו משום לא תבשל יש בו משום בל תאכל, בשר בחלב שיש בו משום לא תבשל דין הוא שיהא בו משום בל תאכל. לא אם אמרת בפסח שאיסורו בכל דבר, תאמר בבשר בחלב שאין איסורו בכל דבר לפיכך לא יהא אסור באכילה. רבי עקיבא אומר אינו צריך אם גיד הנשה שאין בו בל תבשל יש בו בל תאכל וכו'. לא אם אמרת בגיד הנשה שאיסורו קודם מתן תורה, תאמר בבשר בחלב שאין איסורו קודם למתן תורה לפיכך לא יהא אסור באכילה, והרי נבלה תוכיח שאין איסורה קודם למתן תורה ואסורה באכילה. היא תוכיח על בשר בחלב שאף על פי שאין איסורו קודם למתן תורה יהא אסור באכילה, לא אם אמרת בנבלה שהיא מטמאה במשא לפיכך אסורה באכילה תאמר בבשר וחלב שאינו מטמא במשא לפיכך לא יהיה אסור באכילה. והרי חלב ודם יוכיחו שאינו מטמא במשא והם אסורין באכילה. לא אם אמרת בחלב ודם שחייבין עליו כרת תלמוד לומר לא תאכלנו להביא בשר בחלב שיהא אסור באכילה. איסי אומר לא תאכל הנפש עם הבשר להביא בשר בחלב שיהיה אסור באכילה. איסי בן (גור אריה) [גוריא] אומר נאמר כאן קדושה ונאמר להלן קדושה מה להלן אסור באכילה אף כאן אסור באכילה. אין לי אלא שהוא אסור באכילה בהנאה מנין. אמרת קל וחומר ומה אם ערלה שלא נעבדה בו עבירה אסור בהנאה בשר בחלב שנעבדה בו עבירה אינו דין שיהיה אסור בהנאה. לא אם אמרת בערלה שלא היתה לה שעת הכושר, תאמר בבשר בחלב שהיתה לה שעת הכושר. הרי חמץ בפסח יוכיח שהיתה לו שעת הכושר ואסור בהנאה. הוא יוכיח על בשר בחלב שאף על פי שהיתה לו שעת הכושר יהא אסור בהנאה. לא אם אמרת בחמץ בפסח שחייבין עליו כרת, תאמר בבשר בחלב שאין חייבין עליו כרת לפיכך לא יהא אסור בהנאה. כלאי הכרם יוכיחו שאין חייבין עליהן כרת ואסורים בהנאה. הן יוכיחו על בשר בחלב שאף על פי שאין חייבין עליו כרת יהא אסור בהנאה. רבי אומר או מכור לנכרי לא תבשל אמרה תורה בשעה שאתה מוכרו לא תבשלנו ולא תמכרנו. הא למדנו שהוא אסור בהנאה. לא תבשל גדי בחלב אמו אין לי אלא חלב אם אחותו מנין. אמרת קל וחומר ומה אם אמו שאינה נכנסת עמו לדיר להתעשר אסור להתבשל בחלבה. אחותו שהיא נכנסת עמו לדיר להתעשר דין הוא שאסור להתבשל בחלבה. חלב עצמה בבשרה מנין, אמרת קל וחומר ומה אם במקום שהתיר פרי עם פרי אסר פרי בשחיטה עם האם כאן שאסר פרי עם פרי בבשול דין הוא שיהא אסור פרי עם האם. חלב עזים ברחלים מנין, אמרת קל וחומר ומה במקום שהתיר פרי עם פרי ברביעה אסר פרי עם האם וכאן שאסר פרי עם פרי ברביעה דין הוא שנאסר פרי עם האם. הוא הדין אף לבקר ומפני מה דבר הכתוב בגדי מפני שהחלב מרובה באמו. רבי אומר נאמר כאן אמו ונאמר להלן אמו מה אמו האמור להלן בשור וכבש ועז הכתוב מדבר, אף אמו האמור כאן בשור וכשב ועז הכתוב מדבר. לא תבשל גדי בחלב ואמו, בשר בחלב אתה אוסר לבשל ולא שאר כל האיסורין שבתורה. והדין נותן ומה אם בשר בחלב שזה מותר בפני עצמו וזה מותר בפני עצמו הרי זה אסורין בבשול, שאר כל האיסורין שזה אסור בפני עצמו וזה אסור בפני עצמו, אינו דין שיהו אסורין בבשול תלמוד לומר לא תבשל גדי בחלב אמו. בשר בחלב אתה אוסר לבשל ולא כל שאר איסורין שבתורה. לא תבשל גדי בחלב אמו אין לי אלא בחולין, במוקדשין מנין, אמרת קל וחומר אם נאסר בחולין לא נאסר במוקדשין, לא אם אמרת בחולין שכן נאסר מליקה בחולין, תאמר במוקדשין שלא אסר מליקה במוקדשין תלמוד לומר בית ה' אלקיך לא תבשל גדי בחלב אמו:

כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו לחייב על כל אחת ואחת דברי רבי ישמעאל וחכמים אומרים אינו חייב אלא אחת. רי ישמעאל סבר מייתרי קרא נכתוב קרא כל חלב לא תאכלו, שור וכשב ועז למה לי ש"מ לחלק. ורבנן אי כתיב הכי הוה אמינא אפילו היה במשמע. ורבי ישמעאל סבר הא לא מצית למימר דקרא בענינא דקדשים כתיב. מכלל דרבנן סברי לא ילפינן דבר מענינו. לא דכולי עלמא ילפינן דבר מענינו ובהא פליגי מר סבר למדין לאו מלאו ולאו מכרת ומר סבר לאו מלאו ילפינן לאו מכרת לא ילפינן. ואיבעית אימא היינו טעמא דרבנן כדאמר ליה רב מרי לרב זביד. אלא מעתה אליה דחולין תיתסר. אמר ליה עליך אמר קרא כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו בעינן דבר השוה בשלשתן וליכא. ורבי ישמעאל אמר לך אם כן ליכתוב קרא כל חלב, שור וכשב ועז למאי כתביה ש"מ לחלק. א"ר חנינא מודה היה ר' ישמעאל לענין קרבן שיאן מביא אלא חטאת אחת דלא דמי הדין לאו ללאו דעריות. תנו רבנן חלב נבלה וחלב טרפה בחלב בהמה טהורה הכתבו מדבר. או אינו מדבר אלא בחלב בהמה טמאה אמרת טהר מכלל שחיטה מה כשטהר מכלל שחיטה בטהורה ולא בטמאה אף כשטהר מכלל חלב בטהורה ולא בטמאה. או כלך לדרך זו טהר מכלל חלב וטהר מכלל נבלה מה כשטהר מכלל נבלה בטמאה ולא בטהורה אף כשטהר מכלל חלב טמאה ולא טהורה. כשאתה [בא] בדרך זו היא בטמאה וכו' ת"ל טרפה במי שיש במינה טרפה יצתה בהמה טמאה שאין במינה טרפה. אוציא את הטמאה שאין במינה טרפה ולא אוציא את החיה שיש במינה טרפה. ת"ל ואכל לא תאכלהו מי שחלבו אסור ובשרו מותרין יצתה חיה שחלבה ובשרה מותירן. ואכל לא תאכלהו אין לי אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה חלב שור הנסקל ועגלה ערופה שמתה מנין, תלמוד לומר כל חלב וכו', מכלל דמחיים אסורה, אין, ירידתה לנחל איתן אוסרתה. חלב נבלה וחלב טרפה אם נאמר נבלה טרפה למה לי. אם טרפה היה הרי נבלה אמורה. ואם טרפה אינה חיה הרי היא בכלל נבלה. מיבעי ליה למעוטי טמאה מי שיש במינו טרפה יצתה בהמה טמאה שאין במינה טרפה. אמר רבא התורה אמרה יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב ויבא איסור טרפה ויחול על איסור חלב. וצריכא דאי כתב רחמנא בנבלה משום דמטמא אבל טרפה וכו' יחול על איסור. ואי כתב רחמנא טרפה דאסורה מחיים אבל נבלה אימא לא צריכא. כי כל אוכל חלב (כתוב ברמז תק"ג). ונכרתה הנפש ולא צבור. הנפש האוכלת להביא את השותה. האוכלת ולא המאכלת. אוכלת כדי אכילה כזית. מעמיה ועמיה בשלום. בא אחד וישב כנגדי והיה בו מקרא ולא היה בו משנה אמר לי רבי אין דם אדם אסור מן התורה. אמרתי לו בני מה ראית אמר לי הכתוב אומר בכל מושבותיכם לעוף ולבהמה. אמרתי לו בני והרי הדבר קל וחומר ומה בהמה חיה ועוף שדרכן לאכילה דמן אסור עלינו אדם שאין דרכו לאכילה לא כל שכן והכתבו אומר רק חזק לבלתי אכול הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר וגו', ואומר כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואומר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו וגו' דם כל בשר לא תאכלו להביא דם אדם שהוא אסור באכילה וכו', והעבודה אף [דם]דגים שיייחדו בפני עצמן קרעו ונתמצה דמוונתנו בכלי אחד אף הוא אסור מה תלמוד לומר דם דם מכל מקום. אמר לי רבי בהמה שמקריבין ממנה קרבן חלבה אסור ושאין מקריבין ממנה חלבה מותר. אמרתי לו בני מה ראית אמר לי הכתוב אומר כי כל אוכל חלב מן הבהמה אשר יקריבו וגו', אמרתי לו חזר ופירש במקום אחר חקת עולם מכאן ועד סוף העולם, לדורותיכם שינהג הדבר לדורות. בכל מושבותיכם בארץ ובחוצה לארץ. כל חלב וכל דם לא תאכלו להקישם זה לזה שניהם עליך במיתה ובכרת. אמר לירבי מעשה היה בי שמכרתי לגוי ארבעה כורים של תמרים ומדדתים לו בבית אפל מחצה על מחצה אמר לי אתה והאלהים שבשמים יודע במדה שאתה מודד לי וחסרתיו במדידה שלש סאין של תמרים לאחר מכאן נטלתי המעות ולקחתי בהם כד אחד שמן והנחתיו במקום שמכרתי את התמרים ונקרע הכד ונשפך. אמרתי ברוך המקום שאין לפניו משוא פנים הכתוב אומר לא תעשוק את רעך ולא תגזול וגזל הגוי גזל. ופירש במקום אחר כי עשק עשק: