ילקוט שמעוני על התורה
מלואים (כתוב בפרשת ואתה תצוה). אמר רב משה רבינו כהן גדול היה וחולק בקדשי שמים היה שנאמר מאיל המלואים למשה היה למנה. מיתיבי והלא פנחס היהעמהן ואם איתא לימא והלא משה היה עמהן. דילמא שאני משה דטריד בשכינה דאמר מר משה בהשכמה עלה ובהשכמה ירד. מיתיבי לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשם יאכל אם נאמר קדשי קדשים למה נאמר קדשים קלים ואם נאמר קדשים קלים למה נאמר קדשי קדשים, אם נאמר קדשי קדשים ולא נאמר קדשים קלים הייתי אומר קדשי קדשים הוא אוכל שהרי הותרו לזר ולהם קדשם קלים לא יהא אוכל. ואם נאמר קדשים קלים ולא אמר קדשי קדשים הייתי אומר בקדשים קלים יהא אוכל שהן קלים קדשי קדשים לא יהא אוכל, לכך נאמרו ושניהם. מאי זר לאו משה לא בבמה וכדברי האומר יש מנחה בבמה. מיתיבי מרים מי הסגירה אם תאמר משה הסגירה זר הוא ואין זר רואה את הנגעים וא"ת אהרן הסגירה אהרן קרוב הוא ואין קרוב רואה את הנגעים אלא כבוד גדול חלק הכתוב למרים באותה שעה אני כהן אני מסגירה אני חולטה ואני (פורעה) [פוטרה]. קתני מיהת משה זר היה. א"ר נחמן בר יצחק שאני מראות נגעים דאהרן ובניו כתובין בפרשה. ומסל המצות המלואים היו ביאם כמצה של תודה חלות ורקיקין ורבוכה. מנא הני מילי אמר רב חסדא א"ק ומסל המצות אשר לפני ה' [וגו']. בשלמא חלות חלות, ריקיקין רקיקין, חלת לחם שמן מאי ניהו לאו רבוכה. מתקיף לה רבינא ואימא מנחתא דמשחא, אלא כדדרשי רב נחמן (כתוב בפסוק זה קרבן אהרן וביניו). חזה התנופה ת"ר אי זהו חזה שרואה פני הארץ למעלה עד הכרם למטה עד הצואר וחותך שני צלעות משתי דפנות אילך ואילך זה הוא חזה הניתן לכהנים:
ילקוט שמעוני על התורה
ואת הזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור. אמר רבי נחמיה וכי ראשונים במקום טמא אכלום אלא טהור מכלל שהוא טמא טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב ואיזה זה מנחת ישראל. ואימא טהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת ואיזה זה מחנה לויה. אמר אביי אמר קרא ואכלתם אותה אותה במקום קדוש ואין אחרת במקום קדוש אפקוה ממחנה לויה וכו'. שוק התרומה (כתוב ברמז תק"ח) חזה זה החזה. תנופה זו תנופת הסל. שוק זה השוק. תרומה זו תרומת תודה. אתה ובניך ובנותיך אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות. או יכול אתה ובניך ובנותיך בחלק. כשהוא אומר כי חקך וחק בניך היא אין חק לבנות הא מה אני מקיים אתה ובניך ובנותיך אתה ובניך בחלק ובנותיך במתנות נתנו. מזבחי שלמי בני ישראל לרבות זבחי שלמי צבור שהיו שם באותו היום שנאמר ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה'. שוק התרומה וחזה התנופה מלמד שהחלבים למטה: