Quotation_auto על ויקרא 9:4

וירא אלקים אל יעקב עוד וגו' ר' יצחק פתח מזבח אדמה תעשה לי וגו' ומה זה שבנה מזבח לשמי הריני נגלה עליו ומברכו כדכתיב אבוא אליך וברכתיך יעקב שאיקונין שלו חקוק בכסאי על אחת כמה וכמה. ר' לוי פתח ושור ואיל לשלמים וגו' ברוך אתה בבואך בבואו לבית חמיו נטען ברכות ואל שדי יברך אותך בצאתו מבית חמיו נטען ברכות וירא אלקים אל יעקב וגו'. רבי ברכיה פתח ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור. על שני דרכיך בבואו לבית חמיו נטען ברכות בצאתו מבית חמיו נטען ברכות. מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים מלאך אחד נגלה על אבינו יעקב ואמר לו עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך וכו' ירושלים שכל הנביאים מתנבאים עליה על אחת כמה וכמה. וירא אלקים אל יעקב עוד כבראשונה מה בראשונה על ידי מלאך אף שניה על ידי מלאך. אמר רבי אבא בר כהנא עוד איני מיחד שמי על בריה . אני אל שדי פרה ורבה ולא פרו ורבו האיש מצווה על פריה ורביה [ואין האשה מצווה על פריה ורביה] :

ויהי ביום השמיני הוא יום שמיני לקדושת אהרן ובניו. או יכול שמיני בחדש, כשהוא אומר ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן מלמד שבראש חודש הוקם המשכן, יכול הוקם המשכן בראוש חודש ושרתה השכינה בשמיני בחדש, ת"ל וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן מלמד שביום שהוקם המשכן בו ביום שרתה שכינה בו. ובו ביום שרתה שכינה על מעשה ידי אהרן שכל שבעת ימי המלואים היה משה משמש ולא שרתה שכינה על ידו עד שבא אהרן ושמש בבגדי כהונה גדולה ושרתה שכינה על ידו שנאמר כי היום ה' נראה אליכם. מה תלמוד לומר ויהי מלמד שהיתה שמחה לפניו במרום כיום שנברא בו העולם. במעשה בראשית הוא אומר ויהי ערב ויהי בקר וכאן הוא אומר ויהי. וכיון שכלו ישראל את מלאכת המשכן בא משה וברכן שנאמר וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה ה' ויברך אותם משה, מהו הברכה שברכן אמר להם יהיה רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם. רבי מאיר אומר כך ברכם ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם וגו' והם אומרים ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגו', על אותה שעה הוא אומר צאינה וראינה בנות ציון בנים המצויינים, במלך שלמה במלך שהשלום שלו, בעטרה שעטרה לו אמו זה אהל מועד שמצוייר בתכלת וארגמן ובתולעת שני ושש. אמו אין אמו אלא ישראל שנאמר ולאומי אלי האזינו. ביום חתונתו ביום ששרתה שכינה בבית. וביום שמחת לבו ביום שירדה אש חדשה מן השמים ולחכה על המזבח את העולה ואת החלבים. קרא משה לאהרן ולבניו לפי שכבדו המקום לאהרן תחלה אף משה כבדו בסוף, מנין שכבדו המקום לאהרן תחלה שנאמר ועלית אתה ואהרן עמך. קח לך (כתוב ברמז שע"ח):

ושור ואיל לשלמים לפי שנדמית עבירה לשני מינין שנאמר ויעשו להם עגל ולהלן הוא אומר וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב, יבא שור ויכפר על מעשה שור יבא עגל ויכפר על מעשה העגל. תדעו שנתרצה המקום לכפר על עונותיכם עבירה שאתם מתיראים ממנה כבר נזבחה לפני המקום שנאמר לזבוח לפני ה', אמרו ישראל לפני משה וכי היאך מדינה מקלסת המלך ואינה רואה פני המלך אמר להם על מנת כן כי היום ה' נראה אליכם (כתוב בתחלת וירא אליו). ויקחו את אשר צוה משה בזריזות. ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' קרבו בשמחה ועמדו לפניו. משל למי שכעס על אשתו והוציאה לאחר ימים נתרצה להעמיד חוגרת מתניה וקושרת כתפותיה והיתה משמשת יותר מדאי אף כך ישראל כיון שראו שנתרצה המקום לכפר על עונותיהם קרבו כולן בשמחה ועמדו לפניו לכך נאמר ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה':