וְאִ֕ישׁ כִּֽי־יִתֵּ֥ן מ֖וּם בַּעֲמִית֑וֹ כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה כֵּ֖ן יֵעָ֥שֶׂה לּֽוֹ׃
צרור המור
ובזוהר אמרו איש כי יקלל אלהיו. ולא אמר אלהים אלא אלהיו. ולא אלוה אחר. אלא שהוא לקחו לאלוה. ואין ראוי לפגום כבודו ולקללו. וזהו איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו. כי ראוי הוא לעונש. אבל נוקב שם ה' מות יומת. כי זהו השם המיוחד ית'. וסמך לכאן ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת. וראוי היה לומר בראשונה ויוציאו את המקלל. ועוד מה ענין זה לזה. אבל זה יורה על מה שפירשתי באומרו שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם. והשופך דמים הוא ממעט את הדמות. ולכן בא דיבור לא תרצח כנגד אנכי ה' אלהיך. להודיענו שהרוצח כביכול הוא ממעט את הדמות אחר שנברא בצלם. לכן חשש הש"י לכבוד הצדיק יותר מעל כבודו. וזהו שאמר גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה. ולכן רצה הש"י להודיענו בכאן זה השורש הגדול. כי השם שוקל כבוד הבריות כמו כבודו. וכמו שאמר בכאן ונוקב שם ה' מות יומת. כן אמר ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת. אחר שהרוצח הוא ממעט את הדמות כמו המקלל. ולהודיענו שהם שוים סמך מיד ואמר ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת. כמו שאמרתי בכבודי ונוקב שם ה' מות יומת. וכן ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו. אחר שישראל הם כולם כאיש אחד. ולכן משפט אחד יהיה לכם. אחר שאני ה' אלהיכם. ואתם עשוים בצלמי בצלם אלהים. וזה כפתור ופרח. ונ"ל שזה הסוד רמוז באומרם ז"ל עד שיפרש שם בשם ה'. וזהו ונוקב שם ה'. ואמרו כיצד הוא שם בשם כמו יכה יוסי את יוסי. ולמה הוצרכו לזה ולא אמר משל אחר. או יאמרו יקלל יוסי את יוסי. אבל אומרם יכה יוסי את יוסי גלו לנו כל זה לפי שסמך לכאן ואיש כי יכה. כי זהו יכה יוסי את יוסי לומר כי כמו שהנוקב שם בשם חייב מיתה. כן יכה יוסי את יוסי חייב מיתה. אחר שהוא ממעט את הדמות. ורמזו בזה כי אין חלוק בין שם לשם ובין יכה יוסי את יוסי. ולקחו הדבר ברמז כי כבוד אלהים הסתר דבר: