זכריה יד:ד ציטוטים במקורות: צרור המור

אחר כך ספר צוואת השם על בני עשו כאומרו אל תתגרו בם. להורות שבעבור זכות הצדיק יצחק אבינו. שכבדו מכל הבנים כאומרו בן יכבד אב זה עשו. רצה השם שלא יקחו ארצם ולא יתגרו בם. וזה להורות לנו שראוי לנו בגלותינו לסבול עול עשו על שכמנו. ולתת מקום לשעה כמוזכר בואלה הדברים רבה. וכן אמרו חכמים ז"ל פנו לכם צפונה. הצפינו עצמכם בפני בני עשו. ואולי לזה אמר גם כן פנו לכם צפונה. לרמוז על הגלות. כאומרו מצפון תפתח הרעה. ולזה סמך מיד ואת העם צו לאמר אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו. שהוא מדת החושך ומקום החושך. כדכתיב כי הנה החשך יכסה ארץ. ואנו בטוחים שאנו סובלים עול גלות אדום כמו שהוזהרנו בכאן. ועלינו יזרח ה' וכבודו עלינו יראה. וזה שאמר כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל. עד שיבא אותו יום של דריסת הרגל דכתיב ועמדו רגליו ביום ההוא. כי ירושה לעשו נתתי את הר שעיר. לפי שהוא טמא וטמא יקרא. כי הר שעיר הוא מקום הטומאה והשדים דכתיב ושעירים ירקדו שם. ולפי שזה העולם והצלחותיו של עשו הרשע. צוה שישבעו בניו ברבוי הדורון של כסף וזהב. וזהו אוכל תשברו מאתם בכסף וגו'. ואע"פ שחלקך וגורלך בעולם הנשמות בטוב הצפון לצדיקים. עם כל זה חלק גדול יהיה לך בזה העולם. וזהו כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וברכך בכל מעשה ידיך. ולכן אמר הכתוב החדש הזה לכם ראש חדשים. כי כמו שהלבנה נראית ביום ובלילה. כן ישראל ממשלתם בעוה"ז ובעוה"ב. מה שאין כן השמש שאינו נראה אלא ביום. כן בני עשו אין ממשלם אלא בעוה"ז. ולכן לא תקפיד לקנות ממנו אוכל ומים בכסף. וזהו כי אחרי שהשם אלהיך עמך. ביום ובלילה לא חסרת דבר. וכמו שאמרו מלך במדינה הכל במדינה:

או שיאמר הלא הוא כמוס עמדי. לפי שסיפר למעלה צרות ישראל כאומרו אספה עלימו רעות וכן אמרתי אפאיהם. וחתם פורענותם בפסוק חמת תנינים יינם וגו'. שכל זה היה בעונותינו בגלות רביעי זה שאנו בו. ולפי שהוא ארוך יותר מכל הגליות. ואולי ישאל שואל עד מתי ה'. או מתי יהיה קץ הפלאות. לזה השיב ואמר לא מחכמה שאלת על זה. כי זה דבר לא שזפתו עין רואי. והוא כמוס עמדי חתום באוצרותי. ולא גליתי דבר זה לשום אדם. אלא אני הרואה והצופה. וזהו לי נקם ושלם ולא לאחר. כאומרם יום נקם בלבי ליבא לפומא לא גלי. וכן אמרו ללבי גליתי לפומי לא גליתי והוא סוד. וזה לי נקם ושלם. ואימתי הוא העת. לעת תמוט רגלם. כלומר כשתמוט היתד והיסוד שלהם שהיא רומי רשיעא. וארכובתיה דא לדא נקשן מיד קרוב יום אידם. וכמו שפירשתי בפסוק כי יקרא קן צפור לפניך. כי עיקר גאולתינו תלויה בחורבן רומא שהיא רגלם ויסודם. וזהו לעת תמוט רגלם ואז ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים. וכמו שאמרנו כד יפול דין יקום דין. ואז כל העולם יתנבאו עליה לרע. וזהו וחש עתידות למו. וכל זה הנקמה תהיה על הרע שעשו לישראל. וזהו כי ידין ה' עמו. ורוצה לדון דינם ולנקום נקמתם. ועל עבדיו שהרגו וחמסו יתנחם. כי יראה כי אזלת יד. כלומר לפי שרואה השם כי יד ישראל הולך וחסר וכשל כח הסבל לסבול הייסורים. ואין בהם עצור ועזוב שיעזור לישראל: