Quotation_auto על חגי ב:19
ילקוט שמעוני על התורה
דבר אחר מראשית השנה ועד אחרית שנה וכי יש פירות בשדה מתחלת השנה ועד סוף השנה אלא הן ברשותי ליתן בהן ברכה בבית כשם שאני נותן בהן ברכה בשדה שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך, ואומר העוד הזרע במגורה וגו'. ומנין אף באוצר שנאמר ברוך אתה בעיר. ומנין אף בעיסה, תלמוד לומר ברוך טנאך ומשארתך. ומנין אף בכניסה וביציאה שנאמר [ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך, ומנין אף באכילה שנאמר] ואכלת ושבעת, ומנין אף כשירד לתוך מעים תלמוד לומר והסירותי מחלה מקרבך, הן ברשותי ליתן בהם ברכה בבית כשם שניתן בהם ברכה בשדה ולא כנימה ורקבובית תכנס בפירות ולא יין מחמיץ ולא שמן מבאיש ולא דבש מדביש. או לפי שמדת טובה מרובה ממדת פורענות יכול לא יהיה ברשותי ליתן ליתן בהן מארה בבית כשם שאני נותן בשדה, תלמוד לומר והבאתם הבית (והפכתי) [ונפחתי] בו. ואומר ישלח ה' בך את המארה את המהומה ואת המגערת. ומנין אף באוצר, תלמוד לומר ארור אתה בעיר. ומנין אף בעיסה, תלמוד לומר ארור טנאך וגו'. ומנין אף בכניסה וביציאה, תלמוד לומר ארור אתה בבואך וארור אתה בצאתך. ומנין אף באכילה ושביעה, תלמוד לומר ואכלתם ולא תשבעו. ומנין לכשירדו בתוך מעים, תלמוד לומר (והסירותי מחלה מקרבך) [ישחך בקרבך], הן ברשותי ליתן בהם מארה בבית כשם שאני נותן בהן בשדה כנימה ורקבובית בפירות ויין מחמיץ ושמן מבאיש ודבש מדביש. רבי שמעון בן יוחאי אומר משל למלך שהיו לו בנים ועבדים הרבה והיו נזונין ומתפרנסין מתחת ידו ומפתח של אוצר בידו כשהן עושין רצונו הוא פותח את האוצר והן אוכלין ושבעין וכשא ין עושין רצונו הוא נועל את האוצר והן מתים ברעב, כך ישראל כשעושין רצונו של מקום מהו אומר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים, וכשאין עושין רצונו של מקום מהו אומר וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים. רבי שמעון בן יוחאי אומר ככר ומקל ירדו כרוכין מן השמים, אמר להן הקב"ה אם עשיתם את התורה הרי כבר לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו. והיכן פירושו של דבר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו. רבי אלעזר המודעי אומר ספר וסייף ירדו כרוכין מן השמים, אמר להם אם עשיתם את התורה הכתובה בזה הרי אתם נצולין מזה ואם לאו אתם לוקין בו. היכן פירושו ויגש את האדם וגו' ואת להט החרב וגו':
Ask RabbiBookmarkShareCopy