Quotation_auto על יהושע 14:15

או שיאמר אלה תולדות השמים והארץ בהבראם להורות לנו כי העולם כלו לא נברא אלא בשביל האדם ובריאת האדם נתן קיום לכל הדברים. וזהו אלה תולדות השמים והארץ ירמוז אלה לנזכרים באחרונה אחר כל מעשה בראשית והוא בריאת אדם ואשתו שהולידום שמים וארץ כדכתיב נעשה אדם. ואמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים על הנפש ועל הגוף כאומרם יקרא אל השמים מעל זו הנשמה ואל הארץ לדין עמו זה הגוף להורות כי תכלית הבריאה בעבור נפש האדם. ולפי שעדיין לא הזכיר יצירת הנפש בא עתה לפרש בריאת האדם בארוכה ונתינת הנפש. וזהו אלה תולדות השמים והארץ הנזכרים למעלה בריאת אדם ואשתו והוא עיקר כל מעשה בראשית אבל כל שאר הדברים אעפ"י שנראה שנבראו בראשונה ה"ל כאלו לא נבראו אחר שלא היה להם קיום בלי האדם. וזה שאמר וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ כלומר אע"פ שאתה רואה צמחים ואילנות ועשבים שנבראו עדיין לא היה להם קיום וזה טרם יהיה טרם יצמח עד לא צמח. והטעם לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואחר שלא היה אדם מצוי כל ענייני העולם היו לבטלה. ולכן ואיד יעלה מן הארץ לעשות העיסה ואז וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים. ורבותינו רמזו לזה באומרם אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. להורות כי תכלית הבריאה כולה לא היה אלא בשביל האדם הידוע האדם הגדול בענקים הוא אברהם וכל זה בשביל ישראל. וזהו העיקר השני שכתבתי בתחלת הפרשה שנוציא ממעשה בראשית שהכל היה בעבור ישראל. ולכן בכל ששת ימים יש רמיזה מהם כמו שכתבתי. ולכן אמר בסוף מעשה בראשית אלה תולדות השמים והארץ בהבראם באברהם. וזהו אמרתי עולם חסד יבנה ר"ל בעבור חסד אברהם כדכתיב חסד לאברהם וזה תמצאהו רמוז במזמור רננו צדיקים בה' שזה רמז על ישראל שנקראו צדיקים דכתיב ועמך כלם צדיקים. ואמר שראוי להם לרנן ולשורר בשם ה' אחד שהם דבקים בו וכל העולם לא נברא אלא בשבילם ולכן ראוי השיר היותר נעלה שבשירים שהוא בנבל עשור ולכן שירו לו שיר חדש אחר שחדש העולם בשבילכם כי ישר דבר ה' וכל מעשהו שהוא בראשית הוא בעבור אמונת אברהם דכתיב והאמין בהשם וכן בעבור אמונת ישראל דכתיב והיה אמונת עתיך חוסן ישועות. אוהב צדקה ומשפט. רמז בזה שאהב לאברהם ובעבורו ברא העולם דכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט. ולכן חסד ה' מלאה הארץ שהוא חסד לאברהם. ולכן בשביל בדבר ה' שמים נעשו. רמזו בזה שהכל במאמר ולא ביגיעה. והזכיר בכאן כל ד' יסודות שמהם נתהוה העולם כאומרו שמים רמז על יסוד האש. וברוח פיו על הרוח. כונס כנד מי הים על המים. נותן באוצרות תהומות על הארץ כדכתיב ומתהומות הארץ תשוב תעלנו. וא"כ אחר שאלו הדברים שאין מקוים שכר ועונג עשו מאמר ה' כ"ש שראוי שייראו מה' כל יושבי הארץ אחר שמקוים שכר ועונש. אחר שלו היכולת כי הוא אמר ויהי הכל במאמרו. כאומרו ויאמר. הוא צוה ויעמוד:

את האדם בזכותו של אברהם דכתיב האדם הגדול בענקים זה אברהם ולמה קורא אותו אדם גדול שהיה לו להבראות קודם אדם הראשון אלא אמר הקב"ה שמא יקלקל ואין מי שיבוא ויתקן אחריו. אדם שיש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה לא באמצע פלטין כדי שתסבול קורות שלפניה ושלאחריה כך נברא באמצע הדורות שיסבול דורות שלפניו ושלאחריו. מכניסין את המתוקנת לביתה של המקולקלת ואין מכניסין מקולקלת לביתה של מתוקנת. עפר עופר. עולם על מלאתו אף חוה על מלאתה נבראת. אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו. עפר זכר. מן האדמה נקבה. היוצר הוא מביא עפר זכר ואדמה נקבה כדי שיהו כליו בריאין. מן האדמה ממקום כפרתו נברא כמה דאת אמרת מזבח אדמה תעשה לי. אמר הקב"ה הריני עושה אותו ממקום כפרתו הלואי יעמוד:

את האדם בזכותו של אברהם דכתיב האדם הגדול בענקים זה אברהם ולמה קורא אותו אדם גדול שהיה לו להבראות קודם אדם הראשון אלא אמר הקב"ה שמא יקלקל ואין מי שיבוא ויתקן אחריו. אדם שיש לו קורה שופעת היכן הוא נותנה לא באמצע פלטין כדי שתסבול קורות שלפניה ושלאחריה כך נברא באמצע הדורות שיסבול דורות שלפניו ושלאחריו. מכניסין את המתוקנת לביתה של המקולקלת ואין מכניסין מקולקלת לביתה של מתוקנת. עפר עופר. עולם על מלאתו אף חוה על מלאתה נבראת. אדם וחוה כבני עשרים שנה נבראו. עפר זכר. מן האדמה נקבה. היוצר הוא מביא עפר זכר ואדמה נקבה כדי שיהו כליו בריאין. מן האדמה ממקום כפרתו נברא כמה דאת אמרת מזבח אדמה תעשה לי. אמר הקב"ה הריני עושה אותו ממקום כפרתו הלואי יעמוד: