Quotation_auto על יהושע 14:7

ראו קרא ה' בשם וגו' איש איש ממלאכתו אשר המה עושים כתיב בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה וכתיב ותמות עזובה (אשת כלב) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור וכי עבד בצלאל משכן בר כמה הוה בר תליסר שני כתיב איש איש ממלאכתו ותניא שנה ראשונה עשה משה משכן שניה הקים משכן ושלח מרגלים וכתיב בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה עבד ה' אותי כמה הויא להו ארבעים דל ארבסר דהוה בצלאל פשו להו עשרין ושית דל תרתי דתלתא עיבורי פשו להו עשרים וארבע אשתכח דכל חד וחד בר תמני אוליד. תני לוי איש איש ממלאכתו, ממלאכתו הוא עושה ואינו עושה ממלאכת חברו:

וילכו ויבואו אל משה ואל אהרן. מקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן בעצה רעה. באנו אל הארץ אשר שלחתנו כל לשון הרע שאין דבר אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו. עמלק יושב מה ראוי לפתוח בעמלק, משל למה הדבר דומה לתינוק שסרח ונלקה ברצועה, כשמבקשים להפחידו מזכירין לו הרצועה, כך היה עמלק רצועה ראה לישראל, ומה ראה לישב לו על הדרך שכן צוהו עשו זקנו לקדמו לדרך ועקר ממקומו וישב לו בדרך [שנאמר] וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא, והכנעני יושב על הים ועל היד הירדן אלו הגבורים ויושבין על הדרך נתכוונו המרגלים לשבור לבם של ישראל שנאמר ויניאו את לב בני ישראל. ויהס כלב שמתחלה אמר להם אני עמכם בעצה אחת ובלבו היה לומר אמת שנאמר ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, והקב"ה מעיד עליו שנאמר ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו, וכשבאו המרגלים אמרו נאמן עלינו כלב, מיד עמד על הספסל ושיתק כל ישראל שהיו מצווחין על משה שנאמר ויהס כלב את העם אל משה, והם היו סבורים שהוא אומר לשון הרע לכך שתקו: