Quotation_auto על יהושע 5:12

ואמר האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ. לפי שמשה מדרגתו היתה למעלה מהנביאים. ולכן אמר האזנה בשמים. לפי שהוא היה קרוב אליהם והם היו מדרגתו. כאומרו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים. ואמרו שהמן היה יורד בזכות משה. ולכן אמר וישבות המן ממחרת. ולפי שמשה היה רחוק מן הארץ כאומרו של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש היא. ולא מדרגת הארץ. לכן אמר ותשמע הארץ. כמי שהיה רחוק ממנה. אבל ישעיהו עליו השלום אמר להפך שמעו שמים והאזיני ארץ. לפי שהיה רחוק מן השמים וקרוב מהארץ. ועם כל זה אמרו בזוהר שכשאמר ישעיהו ע"ה שמעו שמים. בקשו שמים וארץ להרעיש עליו ואמרו מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לומר לשמים שישמעו. עד שאמר כי ה' דבר. כלומר למה חרה לכם על דברי. כי אין אני המדבר אלא ה' דיבר. אבל משה רע"ה אמר בלי יראה. האזינו השמים ואדברה. כי אני הוא המדבר הנני. והנה במאמר הזה הודה מרע"ה לומר. שהוא היה במדרגה יותר גדולה מהשמים. וששמים וארץ הם נכנעים ומשועבדים לו. ושיש להם להאזין ולשמור דבריו ולבטל תנועתם מלפניו. אחר שהוא בעל התורה. וכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה. ולכן כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו. ולא הוא לבדו יכול לעשות אלא כל הצדיקים והנביאים יש להם כח זה לבטל תנועתם. אחר שישראל אינם תחת ממשלות השמים. אלא חלק ה' עמו והם למעלה מהם. כאומרם ז"ל כל העו"ג ניתנו לשרים ידועים. וישראל באי זה מקום ניתנו. השיבו ואמרו ויתן אותם אלהים ברקיע השמים. לפי שאין מזל לישראל. ולכן אמר יהושע שמש בגבעון דום. וכן נקדימון בן גוריון שנקדה לו חמה. ולכן אמר באברהם הבט נא השמימה ואמרו שהגביהו למעלה מן השמים. וכן מרע"ה אמרו שעמדה לו חמה במלחמת סיחון ועוג. וכן במחלוקת קרח ועדתו גזר אומר אם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה את פיה. ועשתה מאמרו מיד ותפתח הארץ את פיה. ולכן אמר עכשיו האזינו השמים ואדברה. כמו שכבר האזנתם לי. ותשמע הארץ. כמו שהיא רגילה לשמוע. ולכן עתה אני רוצה שתאזינו לי ותבטלו תנועותיכם ותעמדו במקומכם בלי תנועה. ולפי שהשוטים אומרים שאם יעמדו השמים מתנועתם אפילו רגע אחד שהיה העולם חרב. לזה אמר להם שוטים יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. כלומר כשהשמים יעמדו מתנועתם ולא יפעלו פעולתם ולא יריקו מטר והאדמה לא תתן את יבולה. אז יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי. כי מצד התורה שנקראת מים חיים. ירדו טל ומטר וירדו חיים לעולם. אע"פ שהשמים יהיו נעצרים ועומדים מתנועתם. לפי שהשמים אין להם מצד עצמם אלא מצד מאור התורה. ולכן אחר שהנביא או הצדיק הוא בעל תורה. הוא יכול לבטל מאור השמש כשירצה. ולבטל תנועת השמים. אחר שהאור המגיע לשמש הוא מצד הצדיק ומאור תורתו. ולכן האדם למעלה מן המלאכים ומן השמים:

ואמר ולא היה מים לעדה. לפי שכבר אמרו שלשה מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל בשביל שלשה אחים. המן בזכות משה דכתיב וישבת המן ממחרת. הבאר בזכות מרים דכתיב ותמת שם מרים וסמיך ליה ולא היה מים לעדה. עננים בזכות אהרן דכתיב ויראו כל העדה כי גוע אהרן אל תיקרי ויראו אלא ויראו. ובדברי הגאונים סמכו שכשמת מת בישראל צריך לשפוך מים מהבתים הסמוכים. דכתיב ותמת שם מרים ולא היה מים לעדה. וירב העם עם משה וגומר. ואע"פ שמשה ואהרן נפלו על פניהם. השם לא חשב להם זה לעון. לפי שאין אדם נתפס על צערו. ועוד שאמרו ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה'. כי שאלו המיתה בתנאי שיהיה לפני השם ובהסכמתו. ולא יהיו כאחיהם דור סורר ומורה. ומה שאמרו ולמה העליתנו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון. לא אמרו כמי שמבקש תענוגים כמו האחרים שאמרנו זכרנו את הדגה וכו'. אבל אמרו כי ידוע הוא כי בזמן הקיץ ריבוי המים רעים ומזיקים. ולכן לקרר רתיחת הזמן אדם שואל מין זרע שהם האבטיחים שיש בהם זרע והדלועים וכיוצא בהם. והעלימום בלשון זרע לפי שלקו בהם באומרם זכרנו את הדגה וגומר הקישואים וגומר. ותאנה ורמון. ואם אינו מוצא שותה מים כי אולי ניתנו לעולם בחנם. ולכן אמרו אחר שזה המקום אין בו זרע ותאנה וגפן ורמון. למעט ראוי היה שיהיה מקום מים ומעינות. אבל בכאן אפילו מים אין לשתות. וזה רע גדול. ואז אמר לו השם קח את המטה והקהל את העדה ודברתם אל הסלע. הנה חטא משה ואהרן כבר דיברו בו ראשונים ואחרונים ואין להאריך בדבריהם. והנה משה קצר דבריו מאד. שלא אמר אלא שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים. ומכח ההכרח בכלל אלו הדברים הוא העון. אם נאמר שהחטא הוא באומרו שמעו נא המורים. איך אפשר שבעבור זה אמר לא האמנתם בי. ודרך המדרש הוא זה שאמרו שבעבור שקראם שוטים. כמו המלך שמצוה לאהובו שלא יקרא לבנו שוטה. וכן צוה השם למשה שלא יקרא להם שוטים. וכשאמר להם שמעו נא המורים. אמר הקב"ה כל עצמי לא צויתיך אלא על זה. לכן לא תביאו את הקהל הזה. כי אין דרך החכם לילך עם השוטה. אלו דבריהם ז"ל:

ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה אי אפשר לומר עד בואם אל ארץ נושבת שהרי כבר נאמר אל קצה ארץ כנען ואי אפשר לומר אל קצה ארץ כנען שהרי כבר נאמר אל ארץ נושבת הא כיצד בשבעה באדר מת משה ופסק מן מלירד והיו מסתפקים מן מן שבכלים עד ט"ו בניסן. תניא אידך ובני ישראל אכלו וגו' וכי ארבעים שנה אכלו אלא עוגות שהוציאו ישראל ממצרים טעמו בה טעם מן. ובני ישראל אכלו את המן ארבעים יום לאחר מיתתו של משה כיצד משה מת בשבעה באדר ואכלו הימנו עשרים וארבעה של אדר ושבעה עשר של ניסן שנאמר וישבות המן ממחרת. רבי אלעזר המודעי אומר שבעים יום אכלו את המן אחר מיתתו של משה. הא כיצד מת משה בשבעה באדר ואכלו הימנו עשרים וארבעה יום של אדר הראשון ושלושים של אדר השני ששנת עבור היתה ושש עשרה של ניסן שנאמר וישבות המן ממחרת. רבי אליעזר אומר שבעים יום אכלו ישראל את המן אחר מיתתו של משה כיצד משה מת בשבעה בשבט ואכלו הימנו עשרים וארבעה של שבט ושלושים של אדר ואותה שנה לא היתה מעוברת ושש עשרה של ניסן שנאמר וישבות המן. רבי אומר חמישים וארבע שנים אכלו ישראל את המן ארבעים שנה בחייו של משה שנאמר ובני ישראל אכלו את המן שאין תלמוד לומר את המן אכלו עד בואם אל קצה ארץ כנען אלא אלו ארבעה עשרה שנה אחר מיתתו של משה ואלו הן שבע שכבשו ושבע שחלקו. מתה מרים נסתלקה הבאר, מת אהרן נסתלק עמוד הענן, מת משה נסתלקו כולן. רבי יהושע אומר מתה מרים נסתלק הבאר וחזרה בזכות משה ואהרן. מת אהרן נסתלק עמוד הענן וחזרו שניהם בזכות משה. מת משה נסתלקו שלשתן ולא חזרו והצרעה לא עברה עמהן את הירדן: